עמותת "אבות גאים" שמחה לבשר על מיזם שיתוף פעולה עם ארגון Men Having Babies שבמסגרתו אבות גאים שבדרך - יחידים או זוגות ישראלים, זכאים להגיש בקשות לעזרה פיננסית בתהליך הפונדקאות, במסגרת התוכנית לסיוע להורות גאה (GPAPׂ).התכנית מספקת לאבות גאים שבדרך, שימצאו זכאים (בכפוף לתנאי התוכנית), סיוע באמצעות מענקים, גישה להנחות ושירותים בחינם מהשותפים שלנו. הסיוע אינו ניתן באופן רטרואקטיבי.התכנית מורכבת משני שלבי סיוע:

השלב הראשון

מספק עזרה לאבות גאים שבדרך, אשר יעמדו בקריטריונים, באמצעות הנחות משמעותיות מול סוכנויות ונותני שירותים אחרים בארץ ובארה"ב (מספר ההנחות מוגבל).

ניתן להגיש מועמדות לשלב הראשון בכל זמן ולאורך כל השנה, באמצעות מילוי טופס בקשה וצרוף המסמכים הנלווים המבוקשים.

לזוגות/ יחידים, שיעמדו בקריטריונים ויקבלו אישור רשמי על כך מהארגון (קוד אישי), יתאפשר לפנות לאחד או מספר ספקים (אין הגבלה על מספר הפניות), אשר משתתפים בתוכנית ומעניקים הנחות. טבלה עם רשימת הספקים ניתן לראות באתר MHB. הטבלה מכילה פרטים אודות הספקים, כאשר בעמודה "Discount rate" מופיע גובה ההנחה, בעמודה "Discount units" מצויין מספר יחידות ההנחה שמעניק אותו ספק ובעמודה "Pro bono" מצוין באם הספק משתתף בשלב השני. לתשומת ליבכם – מספר יחידות ההנחה שכל ספק מעניק הינו מוגבל.

למילוי טופס בקשה לשלב הראשון – לחץ/ו כאן

לעיון ברשימת הספקים אשר משתתפים בתוכנית – לחץ/ו כאן

השלב השני

מהווה תכנית סיוע ישירה, המעניקה לזוגות או יחידים, הנבחרים על ידי ועדת המענק, סיוע כספי ישיר או התקשרות עם מרפאה ו/או סוכנות, אשר מספקים שירותים ללא תשלום. כך בשנת 2014 הארגון העניק כ- 150,000$ במענקים במזומן, ושווי ערך של כ- 500,000$ בשירותי חינם של סוכנות פונדקאות ו/או שירותי מרפאת להפריה חוץ גופית.

המועמדות לשלב השני הינה לפי הזמנה בלבד של הארגון, למי שהגיש בקשה לשלב הראשון (טרם פתיחת השלב השני), עמד בתנאי השלב הראשון ועומד בקריטריונים הבסיסיים לשלב השני וכל עוד לא החל בתהליך פונדקאות בפועל.

המיון לשלב השני מתבצע רק פעם בשנה ותשובות סופיות ניתנות לקראת סוף השנה. הגשת מועמדות לשלב השני לשנת 2017 הסתיימה. פרטים אודות הגשת מועמדות לשנת 2018 יפורסמו לקראת יוני 2017.

תהליך המיון מורכב, כאמור, משני שלבים עיקריים ומתבסס, בין השאר, על המצב הפיננסי של מגיש/מגישי הבקשה, גיל, הרכב התא המשפחתי, אי קיום עבר פלילי ועוד . תהליך זה מרוכז בארץ ע"י עמותת "אבות גאים" ומנוהל מול MHB ובעזרתה.

עלות ההרשמה לשלב הראשון עומדת על 70 ש"ח לבקשה לחברי עמותת אבות גאים ו- 300 ש"ח למי שאינו חבר העמותה (אנו מזמינים אתכם להצטרף לעמותה בהזדמנות זו). לביצוע התשלום לחץ כאן.

שימו לב שבמסגרת השלב הראשון ידרשו המועמדים לצרף מסמכים שונים ולכן אנו ממליצים להזדרז ולהגיש את המועמדות מוקדם ככל הניתן. כמובן שאנו מצפים שהפרטים המבוקשים יהיו מדויקים ואמינים, ושומרים את הזכות לבקש מסמכים נוספים לאימות התשובות בעתיד. בכדי להקל על תהליך מילוי הבקשה, אנו ממליצים לבצע את התשלום המבוקש ולסרוק את המסמכים הבאים שיש להעלותם במהלך תהליך הבקשה:

לצורך ווידוא ההכנסה השנתית ברוטו (מכל מקורות ההכנסה הקבועים – כולל כשכיר או עצמאי), יש להגיש טופס 106 אחרון ו- 3 תלושי שכר אחרונים (לשכירים) ו/או דו״ח שומה אחרון (לעצמאים).

הצהרה חתומה ע"י מגיש הבקשה המציינת כי אין למגיש הבקשה רישום פלילי (אין צורך לפנות למשטרה לשם הוצאת "תעודת יושר").

אישור תשלום דמי ההרשמה לתוכנית. לביצוע התשלום לחץ כאן.

צילום ת"ז וספח מלא ופתוח.

במסגרת בחינת המועמדות לשלב השני ידרשו המועמדים לספק מסמכים ונתונים נוספים.

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר MHB .

כמו כן ניתן לפנות במייל ל- mickeyouz@gmail.com או בטלפון 050-2771404. כמו כן ניתן למצוא באתר הארגון תשובות לשאלות נפוצות אודות התוכנית.

בנוסף, הארגון מציע להורים פוטנציאלים (ללא קשר לעמידה בתנאי תוכנית הסיוע ולזכאות להנחות), את האפשרות להגיש בקשה לקבלת ייעוץ פרטי עם אחד או יותר מספקי השרות, אשר נוטלים חלק בתוכנית באמצעות טופס בקשה.

באמצעות הטופס ניתן ליצור קשר לצורך קבלת מידע נוסף וקביעת שיחת טלפון/סקייפ עם עד כשלושים ספקי שרות בבת אחת.

כמו כן, הארגון מקיים סקר פונדקאות ומשוב על ספקי שרות (סוכנויות ומרפאות), שבמסגרתו ניתן למצוא מידע רב על עשרות סוכנויות ומרפאות ודירוגים כפי שדורגו על ידי מאות הורים והורים מיועדים מכל העולם שמילאו סקרי משוב. לתוצאות הסקר באשר לסוכנויות פונדקאות –לחץ כאן.

לתוצאות הסקר באשר למרפאות – לחץ כאן.

רן פול-דיין,יו”ר Men Having Babies

אודי לדרגור,יו"ר עמותת אבות גאים

מיקי אוזן דפס,עמותת אבות גאים

התחלת תהליך הפונדקאות

רוב התהליך עד לכניסה להריון ואף במהלך ההריון נעשה מישראל. מספר הביקורים המקובל של זוגות ישראלים בארה"ב במהלך התהליך הוא שלושה: ביקור ראשון למטרת פגישת היכרות עם הפונדקאית בתחילת התהליך (ובדרך כלל מעבר בדיקות גופניות ומתן תרומת זרע); ביקור שני במהלך ההריון (לרוב באזור שבוע 20, כדי שתוכלו להשתתף בבדיקת האולטראסאונד הנערכת בשבוע זה ובבדיקות נוספות, אם תידרשנה); ביקור שלישי לקראת הלידה ולעריכת הסידורים הדרושים לאחר הלידה, לקראת החזרה לארץ.

בחירה וחתימת הסכם התקשרות עם עו"ד ישראלית

למרות שלא תמיד נראה שצריך עו"ד ישראלית לליווי התהליך, אנחנו לא היינו מוותרים עליה בשום אופן. עו"ד ישראלית תוכל לעזור לכם לעבור על חוזי ההתקשרות עם הסוכנות, הפונדקאית והתורמת; לקבל את הצו הדרוש לבדיקת הרקמות; לוודא שכל המסמכים שאתם מקבלים בארה"ב מותאמים לצרכים של המערכת המשפטית בארץ; להפעיל קשרים, במקרה הצורך במשרדי הממשלה השונים בארץ; לעזור לכם בקבלת האזרחות הישראלית של הילדים ובאופן כללי לעזור לכם לעבור את המשוכות המשפטיות העומדות ביניכם לבין סיום התהליך בארץ. כדאי לשכור עו"ד המתמחה בהליכי פונדקאות בארה"ב, שליוותה זוגות קודמים לאורך כל התהליך, מול מספר סוכנויות שונות, כדי שתוכל לתת גם את הפרספקטיבה של מה אפשר לדרוש מכל נותן שרות ואיפה מקובל להשאיר את הדברים כמות שהם; ואפילו לדעת על מה אפשר להתמקח ואיפה "מסבנים" אתכם.

בחירה וחתימת הסכם התקשרות עם סוכנות פונדקאות

התפקיד העיקרי של הסוכנות הוא לעזור לכם לאתר פונדקאית ותורמת ביציות (אם בחרתם סוכנות שעושה את שני התפקידים; ניתן לבחור שתי סוכנויות שונות) וללוות אתכם מול חלק מהרשויות האמריקאיות במהלך התהליך.ישנן סוכנויות לא מעטות העובדות עם זוגות ישראלים. חלקן מבוססות בישראל, חלקן מחזיקות נציג בישראל באופן ארעי או קבוע וחלקן מבוססות רק בארה"ב. מי שמתקשה בעבודה מול גופים אמריקאים באנגלית, אולי יהנה משירות הסוכנויות הפועלות מישראל או מחזיקות כאן נציגים. מי שלא מוטרד מעבודה ישירה מול גופים אמריקאים, יכול לעבוד ישירות מול סוכנות אמריקאית ובכך לחסוך, במקרים רבים, דמי תיווך הנגבים ע"י הסוכנויות הישראליות עבור הקשר בין הזוג לבין הגופים האמריקאיים.התייעצו עם זוגות נוספים שעברו תהליך דומה בארה"ב ושאלו אותם על החוויה שלהם עם הסוכנות – עד כמה הם עמדו בציפיות מהם (משך הזמן עד למציאת פונדקאית מתאימה, היצע תורמות הביציות, זמינות בנקודות זמן קריטיות, עזרה בפתרון משברים בתהליך וכו').

בחירה וחתימת הסכם התקשרות עם פונדקאית

ההסכם עם הפונדקאית הוא ארוך ומורכב ולכן עליכם לשכור עו"ד אמריקאי שייצג אתכם במו"מ על החוזה (הסוכנות תמליץ לכם על עו"ד חיצוני אם אחד השותפים בסוכנות אינו עו"ד בעצמו), בנוסף לחוות דעת הסוכנות על ההסכם (לרוב, תקבלו את ההסכם ישירות מהסוכנות אחרי שהם כבר אישרו אותו). אנחנו ממליצים מאוד לקבל גם חוות דעת מעו"ד ישראלית, כדי לוודא ששום דבר בהסכם לא יעכב אתכם בחזרה לארץ או מאוחר יותר, בקבלת האזרחות הישראלית לילד. בנוסף, הגישה הנוהגת של ישראלים כלפי הריון היא שונה מאוד מאשר אצל האמריקנים, לכן צריך להעביר את ההסכם דרך הפריזמה הישראלית (בדיקות הריון, סירוב הפונדקאית לבצע דילול /הפלה/בדיקת מי שפיר וכיוצ"ב) והבינלאומית (האם אתם חייבים לקבל את דעתו של הרופא המטפל של הפונדקאית דווקא, או שגם לעמדתו של רופא ישראלי, שאיתו אולי בחרתם להתייעץ, תהיה משמעות) וכו'.כדאי לקחת בחשבון שפונדקאית מנוסה עולה יותר כסף אבל מעניקה ביטחון מסוים כי היא כבר עברה בהצלחה את התהליך ואתם יכולים לדבר עם זוגות קודמים שעבדו איתה כדי לקבל המלצות.בניגוד לפונדקאיות במדינות אחרות, הפונדקאית בארה"ב מצפה למערכת יחסים לפני, במהלך ולעיתים רק אף לאחר ההריון ויש לקחת זאת בחשבון. ההמתנה לפונדקאית מתאימה יכולה להיות מורטת עצבים וממושכת, כי הסוכנות צריכה למצוא לכם פונדקאית שתסכים לעבוד עם זוג גברים בכלל ועם זוג גברים שגר רחוק ממנה, בפרט, שלא לדבר על אמות המידה הפולשניות משהו של ניהול הריון, הנהוגות בארץ. זה אומר שלא תוכלו להגיע לכל הבדיקות ורוב הקשר ביניכם יהיה בסקייפ, במייל ובטלפון. יש פונדקאיות שזה לא מספיק להן וזוהי לעיתים הסיבה להמתנה הממושכת. סיבה נוספת להמתנה הממושכת היא שהסוכנות צריכה למצוא לכם פונדקאית עם ביטוח רפואי מתאים שלא יחריג פונדקאות ושיכיר בילד שיוולד כ"תלוי חוקי" של הפונדקאית, כלומר ככזה שאפשר להוסיף אל הפוליסה שלה מיד עם לידתו, כדי למנוע מצבים בו תידרשו לשלם לבית החולים סכומים שעלולים להיות גבוהים מאוד (במקרה של לידת פגים, למשל). כדאי מאוד להתעכב על כך ולא להתפשר על נושא הביטוח הרפואי בשיחות עם הסוכנות ועם עוה"ד הישראלית.קריטריונים שימושיים לבחירת פונדקאית הם ניסיון קודם עם ממליצים, בן/בת זוג התומכים בתהליך, ילדים קודמים משלה ועבודה ומגורים בסביבה בטוחה (ללא עישון, סמים, ספורט אתגרי או תחביבים מסוכנים), בריאות תקינה בדרך כלל ובזמן הריונות ולידות קודמות ועבר רפואי ללא הפלות, לידות מוקדמות וכיוצ"ב.

בחירה וחתימת הסכם התקשרות עם תורמת ביציות

ההסכם עם התורמת פשוט יחסית להסכם עם הפונדקאית ולרוב לא יהיה לכם כל קשר ישיר מולה (אלא אם כן תבקשו מהסוכנות לאתר לכם תורמת המעוניינת בקשר כזה, או שמסכימה להיחשף בפני הילד בעתיד באם תבקשו זאת ממנה, אם זה חשוב לכם).גם כאן ואף ביתר שאת, מומלץ מאוד לבחור תורמת מנוסה עם עבר של תרומות מוצלחות (מספר גדול של ביציות טובות בכל תרומה), שהתפתחו למספר גדול של עוברים טובים, להריונות ואף ללידות. קחו בחשבון שתורמת מנוסה תעלה לרוב יותר מתורמת לא מנוסה אך בהינתן שאר התנאים זהים, ההפרש ישתלם לכם מאוד מבחינת צמצום הסיכון לכך שתצטרכו להשתמש בתורמת נוספת, באם השאיבה הראשונה מהתורמת הנבחרת לא הייתה מוצלחת.קריטריונים נפוצים לבחירת התורמת כוללים: היסטוריה רפואית משפחתית טובה (מות קרובים בשיבה טובה, למשל); השכלה ומאפייני אישיות (כפי שבאים לידי ביטוי בשאלון פרופיל אותו ממלאת כל תורמת פוטנציאלית); וכמובן מאפיינים פיזיים – גובה, משקל, שיער, עיניים ומראה כללי, כפי שבאים לידי ביטוי בתמונות המצורפות לפרופיל התורמת.כדאי לבדוק עם הסוכנות אילו בדיקות מקדימות עברו התורמות ועבור אילו בדיקות אתם תידרשו לשלם. קחו בחשבון שתצטרכו לשלם גם על נסיעת התורמת ממיקום מרוחק למרפאת הפוריות שלכם לצורך התרומה, כולל הוצאות שהיה ואובדן הכנסה למספר ימים (מה שמהווה לפעמים שיקול משמעותי בעת בחירת התורמת מתוך מאגר תורמות הקיים לפעמים בקליניקת הפריון עצמה, שבה בחרתם לעבור את ההליך, או מסוכנות תורמות הקרובה לקליניקה – במטרה לחסוך מאות ואלפי דולרים על ראש פרק זה בלבד), אך לעיתים ניתן לחסוך את הנסיעה לצורך הבדיקות המקדימות ולבקש לבצע אותן במרפאה קרובה למקום מגורי התורמת.תתכוננו לאפשרות של אכזבה מתורמות שלא תהיינה פנויות או לא תירצנה לתרום לכם (או בכלל) לאחר שבחרתם אותן. רמת המחויבות של התורמות הנרשמות למאגרי התורמות היא לא אחידה ותורמות רבות נרשמות מבלי להבין את מלוא משמעות העניין ואז "פורשות" ברגע האמת. זה לא קורה לכולם, אבל זה קורה.

בחירת מרפאת פוריות

בעיניי, מרפאת הפוריות היא הגוף החשוב ביותר בכל תהליך הפונדקאות וטיבו יקבע, במידה רבה, את מהירות ועלות תהליך הפונדקאות שלכם. המרפאה אחראית על בדיקת התורמת והפונדקאית בתחילת התהליך; שאיבת הביציות מהתורמת; לקיחת תרומות זרע מכם; הפריית הביציות בתרומות הזרע; החזרת העוברים לפונדקאית ומעקב אחרי ההריון בשלביו המוקדמים (לאחר מכן עוברת הפונדקאית להשגחה ע"י הגניקולוג הקבוע שלה עד הלידה).ניתן וכדאי לחקור קצת על שיעורי ההצלחה של המרפאה שאתם בוחרים באתר SART, המפרסם נתונים אלו על רוב מרפאות הפוריות בארה"ב.יש מרפאות שמנוסות יותר מאחרות בעבודה עם זוגות מחו"ל והם מבינים כמה אתם מתוחים ומרגישים קצת מנותקים מהתהליך לפעמים, בגלל המרחק. המרפאות הטובות ידאגו שהרופא המטפל בתהליך שלכם יתקשר לאחר כל בדיקה וטיפול כדי לעדכן אתכם ולענות על שאלות. המרפאות הפחות נעימות לעבודה ישלחו לכם מייל לקוני עם תוצאת הבדיקה ויהיו פחות זמינות לשאלות שלכם – ואולי אף יגבו כסף על כל שיחה עם רופא. כדאי לשאול את המרפאה, לפני ההחלטה לעבוד איתה, איך הם ישמרו איתכם על קשר ועד כמה הרופא שלכם יהיה זמין עבורכם בטלפון ובמייל.כדאי לבדוק מה מדיניות המרפאה שלכם לגבי ניסיון להוליד תאומים (לא כולם מעודדים את זה), האם הם מאפשרים את בחירת מין הילוד בבדיקת PGD (אם זה רלוונטי עבורכם) וכמה עוברים בריאים הם מוכנים להחזיר לפונדקאית בכל ניסיון (רוב המרפאות יחזירו עובר יחיד בניסיון להרות ילד יחיד ושני עוברים בניסיון להוליד תאומים, אם העוברים נראים בריאים, כדי למנוע צורך בדילול ההריון במקרה של הריון מרובה עוברים).

פגישת היכרות עם הפונדקאית

פגישה זו נעשית, לרוב, לאחר חתימת ההסכם עם הפונדקאית ובסמוך לתחילת טיפולי הפוריות. ניתן, בדרך כלל, לשלב בנסיעה אחת לארה"ב פגישת היכרות עם הפונדקאית, בדיקות גופניות ותרומת זרע במרפאת הפוריות ופגישה עם הסוכנות ו/או העו"ד האמריקנית שלכם, אם יש צורך.מטרת הפגישה היא ליצור אינטימיות בינכם לבין הפונדקאית, שתהפוך בהמשך למחויבות של הפונדקאית כלפיכם וכלפי התהליך. מנקודה זו ואילך (אם לא קודם לכן), מומלץ להיות בקשר שבועי (פחות או יותר) עם הפונדקאית בסקייפ, במייל או בטלפון. זיכרו שהפונדקאית מצפה שיהיה לכם חלק פעיל בתהליך.מקובל להביא מתנה סימלית לפונדקאית בשלב זה – משהו אישי או ישראלי – חמסה, תכשיט וכו'.

בדרך להריון

בדיקות גנטיות לתורמי הזרע ולתורמת הביציות

לאחר בחירת הפונדקאית, ואף עוד לפני כן, מומלץ לבקש יעוץ גנטי בקופת החולים שלכם (כדאי לכל אחד לבקש אותו בנפרד, כי יש קופות חולים שעושות בעיות לזוגות גברים שמצהירים שהם עוברים את ההריון ללא אישה המבוטחת בקופת החולים). ביעוץ הגנטי ימליצו לכם, בהתאם למוצא שלכם ולהיסטוריה הרפואית המשפחתית שלכם ושל התורמת, אילו בדיקות גנטיות כדאי לכם לעבור כדי להעריך את הסיכויים שהילדים שלכם יהיו נשאים או חולים באחת מהמחלות הגנטיות הנפוצות. מומלץ לתורמי הזרע לעבור פיענוח גנטי מלא, עפ"י המלצת היועצת הגנטית ואז להחליט לאילו מחלות לבדוק כל תורמת שתוצע לכם – בהנחה שנשאות למחלות אלו התגלתה אצלכם. לאחר הייעוץ, תצטרכו לקבוע את הבדיקות הגנטיות עצמן דרך קופת החולים שלכם – זה יכול לקחת חודש או יותר לקבל תור לבדיקות, ועוד פרק זמן דומה לקבל את תוצאותיהן, אז כדאי לעשות זאת מוקדם, כי יהיו מקרים קיצוניים בהם תשקלו להחליף את התורמת בגלל תוצאות כאלו ואחרות של הבדיקות הגנטיות.

אם אתם לחוצים בזמן, ניתן לבצע את הבדיקות עם זמן המתנה קצר יותר, בתשלום מלא, בבתי החולים בארץ.

את הבדיקות שאתם רוצים שהתורמת תעבור, עליכם לבקש ממרפאת הפוריות שלכם לארגן (בתשלום נוסף).

בדיקה פסיכולוגית לאבות המיועדים

הסוכנות תתאם לכם, לרוב, בדיקה פסיכולוגית טלפונית, בה תישאלו במשך שעה ארוכה שאלות רבות על האישיות וסגנון החיים שלכם. תוצאות הבדיקה אמורות לאשר לסוכנות ולפונדקאית שאתם מתאימים להיות הורים

בדיקות רפואיות לתורמי הזרע ומתן תרומת זרע

בעת ביקורכם בארה"ב, תצטרכו להגיע למרפאת הפוריות ולעבור בדיקות גופניות פשוטות (דם, שתן וכו') וכן תשאירו תרומת זרע, שתיבדק כדי לשלול מחלות כמו HIV/AIDS ושחמת הכבד, בין היתר. תקבלו במקום תוצאות ראשונית על תרומת הזרע, כדי לוודא שכמות וריכוז הזרע מספיקים לטיפולי הפוריות.

בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות לתורמת הביציות

תורמת הביציות תעבור סקירה פסיכולוגית, שמטרתה לוודא שהיא מבינה למה היא נכנסת ושהיא מתאימה לתהליך. דבר נוסף שעולה מההערכה הפסיכולוגית הוא האמינות של התורמת – נדבך חשוב, מאחר ובכל הנוגע למחלות רקע במשפחתה של התורמת נאלצים להסתפק בהצהרותיה בלבד. בנוסף, עליה לעבור בדיקות רפואיות (אותן תתאם הסוכנות או המרפאה) כדי לוודא את פוריותה ולשלול נשאות מחלות שונות כמו HIV/AIDS ושחמת הכבד, בין היתר.

שאיבת ביציות

אם התורמת נמצאה מתאימה לאחר כל הבדיקות, היא תקבל מהמרפאה תרופות במשך כמה שבועות, שיכינו אותה לקראת שאיבת הביציות. בסיום נטילת התרופות, תגיע התורמת למרפאה להליך שאיבת הביציות. בסוף התהליך, תדווח לכם המרפאה כמה ביציות נשאבו ותשאל אתכם כמה ביציות אתם מעוניינים להפרות מכל תורם זרע (אם אתם מנסים להוליד תאומים, אחד מכל אב ביולוגי, לרוב תבחרו לחלק את תרומת הביציות לשניים ולהפרות כל חצי בזרעו של אחד האבות המיועדים).

טיפולי הפריה

טיפולי ההפריה יתבצעו ע"י הפריה ספונטנית של הביציות בזרע שלכם או ע"י טיפול ICSI, בו מזריקים לכל ביצית תא זרע אחד, מה שמעלה את סיכויי ההצלחה של הפריית הביצית. לכל מרפאה יש פרוטוקול מעט שונה לגבי השימוש בטכניקת ICSI, אז כדאי לשאול, אם זה חשוב לכם.

לאחד הפריית הביציות, המרפאה תאפשר לעוברים להתפתח שלושה או חמישה ימים לפני בחירת העוברים המתאימים להחזרה או הקפאה. ישנם יתרונות וחסרונות לבחירה בשלושה או בחמישה ימים. כדאי להתייעץ עם המרפאה בנושא זה, למרות שלרוב תהיו נתונים למדיניות המרפאה בנושא זה.

החזרת עוברים

לאחר המתנה של שלושה או חמישה ימים, המרפאה תדווח לכם כמה עוברים התפתחו מכל תורם זרע, כדי שתחליטו אילו עוברים אתם מעוניינים להחזיר לפונדקאית. את העוברים שהתפתחו, שלא הוחזרו לפונדקאית, ניתן להקפיא לשימוש עתידי.

בדיקות הריון

בדיקת ההריון הראשונה "הרשמית" (בדיקת ביטא) נעשית במרפאה לאחר כ-10 ימים או שבועיים מורטי עצבים. כמעט תמיד, הפונדקאית תקנה ערכת בדיקה עצמית ותתחיל לבדוק את עצמה לאחר חמישה או שישה ימים מההחזרה. אתם יכולים לבקש ממנה לשלוח לכם את התוצאות או להמתין לבדיקה הרשמית, המדויקת יותר.

אם תוצאות בדיקת הביטא היו חיוביות (מזל טוב, יש הריון!), הבדיקה הקריטית הבאה היא אולטראסאונד בשבוע שש של ההריון (לשם אחידות ספירת שבועות הריון, את ההריון מחשבים תמיד ממועד הוסת האחרון של האישה – במקרה זה, הספירה הפורמלית מתחילה משבועיים לפני החזרת העוברים). בבדיקה זו תגלו את מספר העוברים שנקלטו בהריון – הרופא יוכל לראות ואף לשמוע את דופק הלב של העובר/ים שנקלט/ו.

מכאן ואילך יש עוד מספר לא קטן של בדיקות דם, אולטראסאונד, שקיפות עורפית, חלבון עוברי ובדיקות נוספות שהרופא ימליץ לפונדקאית לבצע. מקובל שאתם תגיעו באמצע ההריון (שבוע 20) לסקירת המערכות, הנעשית באמצעות אולטראסאונד. זוהי בדיקה מרגשת, בה תראו על המסך את התינוק/ות המתפת/חים שלכם ותוכלו לגלות גם את מין הילד/ים, אם תרצו.

בדיקת מי שפיר, הנפוצה מאוד בארץ, לא מקובלת כבדיקה סטנדרטית בארה"ב ונעשית רק במקרים שיש אינדיקציה מדאיגה באחת הבדיקות האחרות והלא-פולשניות (חלבון עוברי, למשל). כדאי מאוד להסכים עם הפונדקאית כבר בשלב החוזה על המקרים בהם היא תסכים לבצע בדיקת מי שפיר, כדי למנוע ויכוחים ביניכם לבינה במקרה של תוצאת בדיקה מדאיגה.

הכנות ללידה בארה"ב

מהרגע שהגעתם לארה"ב, אין יותר מידי הכנות ללידה. יש כמה דברים שכדאי להספיק, כדי לא להתעסק איתם לאחר הלידה. מניסיון אישי, את כל ההכנות האלה ניתן לסיים בחצי יום אך מומלץ לפרוס אותם על פני כמה ימים.

סיור בבית החולים

סיירו בבית החולים בו עומדת ללדת הפונדקאית. הציגו את עצמכם לאחיות במחלקת היולדות והסבירו להן את מצבכם, כדי שלא יעכבו אתכם שלא לצורך בעת ההגעה ללידה. בידקו אפשרות לקבל חדר אישפוז עבורכם ועבור הילדים לאחר הלידה, בנפרד או יחד עם הפונדקאית (מה שאתם מעדיפים ובהתאם לזמינות החדרים בבית החולים).הכירו את נתיב הנסיעה המהיר ביותר לבית החולים, את סידורי החניה (לעיתים אפשר לקנות אישור חניה לכמה ימים מראש כדי לחסוך בעלויות החניה היומית).

וידוא קבלת צו ההורות ע"י בית החולים

בכל מחלקת יולדות יש Birth Clerk – מחלקה האחראית על העברת המידע על הילדים לעיריה/למדינה לצורך רישום בתעודת לידה. ודאו איתם שהם קיבלו את פסיקת בית המשפט המקומי המורה להם לרשום את שניכם כהורי הילדים ולא את הפונדקאית (העו"ד האמריקנית שלכם היתה אמורה לדואג לכך שהם יקבלו צו זה).

קניות מומלצות בארה"ב

זו רשימת הקניות המומלצת עבור השהיה שלכם בארה"ב. חוץ מהחומרים המתכלים, שאר הציוד ישמש אתכם עם החזרה לארץ, בחודשים הראשונים לחיי הילדים. רוב הציוד הזה זול משמעותית בארה"ב לעומת ישראל:

החתלה

300 חיתולים הכי קטנים שיש (תצטרכו 6-10 ליום, כך שכמות זו תספיק לכם לחודש. את העודפים קחו איתכם הביתה)

מטליות לחות

משחה נגד פריחה בישבן

שקיות עם סגירת הרמטית להשלכת החיתולים המלוכלכים (קנו חבילה גדולה של שקיות סנדוויץ' עם סגירה הרמטית)

משטח החתלה נייד

האכלה

בקבוקי פורמולה מוכנים להאכלה – החברות הפופולריות בארה"ב הן Similac ו-Enfamil. הבקבוקים האלה לא דורשים שום הכנות לפני ההאכלה (שטיפה ועיקור בקבוקים, הרתחת מים וכו'). הם יקרים יותר מפורמולה רגילה באבקה אבל יקלו עליכם מאוד את החיים בחודש הראשון בארה"ב ובטיסה חזרה לארץ.

חיתולי טטרה (בארה"ב הם נקראים Burping Cloths)

סינרים

רחצה

סבון תינוקות

מגבות רחצה לתינוק

שינה

אם לעגלה שקניתם יש התקן "אמבטיה", השתמשו בה לשינה. אחרת, קנו עריסה ניידת

סדינים לעריסה הניידת וללול/עריסה שמחכה לכם בארץ

שמיכות דקות ועבות

מוצצים

הלבשה

גופיות/בגדי גוף

תחתונים

אוברולים

כותנות לילה (יותר קל להחליף איתם חיתול בלילה)

גרביים

כובעים

אבקת כביסה ומרכך מיוחדים לתינוקות

התניידות

עגלה (נקרא בארה"ב Stroller)

סל-קל (נקרא בארה"ב Car Seat)

תיק החתלה

רצועת בד עם קליפס למוצץ (כדי שלא יפול מהעגלה או מהסל-קל)

מנשא "סלינג" (לחודשים הראשונים)

מנשא ישיבה (לגיל כמה חודשים ואילך)

שונותויטמין D בטיפות

קוצץ ציפורניים לתינוקות

מד חום לתינוקות

אחרי הלידה בארה"ב

הסידורים לאחר הלידה בארה"ב נועדו להבטיח חזרה מהירה ומסודרת לארץ, ללא עיכובים מיותרים. בין הסידורים יש די הרבה זמן פנוי. נסו להנות ממנו ולהסתגל לתא המשפחתי החדש בשקט היחסי שיש לכם מהמשפחות והחברים. זו תקופה נהדרת.

הפעלת הביטוח הישראלי לילדים

כיתבו או התקשרו לנציג חברת David Shield כדי להפעיל את הביטוח הרפואי לילדים. ודאו שאתם מקבלים במייל חוזר אישור על הפעלת הפוליסה עם מספר הפוליסה. הדפיסו אישור זה והשתמשו בו בכל ביקור אצל רופא ילדים או באישפוז נוסף לאחר הלידה, אם תצטרכו כזה.

הנפקת כרטיס טיסה לתינוק

ברגע שהתינוק נולד ובחרתם לו שם, התקשרו לסוכן הנסיעות שלכם והזמינו כרטיס טיסה לתינוק עם שמו המלא ותאריך הלידה (הקפידו שכך יירשם שמו המלא גם בדרכון שתנפיקו לו).בחברות טיסה מסוימות לא תידרשו לשלם דבר, בחברות אחרות תשלמו כ-10% ממחיר הטיסה למבוגר עבור הכרטיס לתינוק. הדפיסו את כרטיס הטיסה של התינוק – תצטרכו אותו כדי לזרז את הנפקת הדרכון האמריקאי. חברות תעופה מועטות אפילו ידרשו מכם לרכוש לילד כרטיס הלוך-חזור, שאולי אפשר יהיה להזדכות עליו עם שובכם לארץ, מאחר והילד מגיע לארץ לרוב שלא כאזרח ישראלי ובעל זכויות לישיבת קבע, אלא כתייר אמריקני – ואת האיזרוח הישראלי שלו מסיים בארץ.

קבלת תעודת שחרור מבית החולים

בדרך כלל ישחררו תינוק בריא מבית החולים כ-48 שעות לאחר הלידה. בבוקר השחרור, גשו לפקיד רישום הלידות (Birth Clerk) וודאו שהוא ממלא במחשב את כל הפרטים המופיעים בצו בית המשפט, כפי שהתקבל בבית החולים לפני הלידה. אלו הפרטים שיירשמו לבסוף בתעודת הלידה של התינוק ומסובך לשנות אותם לאחר מעשה, במקרה של טעות. מבית החולים תקבלו תעודת שחרור, פנקס חיסונים, אישורים על הבדיקות שנעשו לילדכם וכן אישור זמני המעיד על שעת הלידה של התינוק. זו איננה תעודת לידה רשמית.בנוסף, תקבלו הוראות כיצד, מתי ואיפה לקבל את תעודת הלידה הרשמית. בעיר ברקלי, שם נולדה ביתנו, זמן ההמתנה הרשמי הוא עד 3 שבועות ומקום קבלת התעודה הוא Berkeley Vital Records Office.

קבלת תעודת לידה

אל תחכו את זמן ההמתנה הרשמי, אלא אם כן אתה לא ממהרים חזרה לארץ. אנחנו ניגשנו למשרד קבלת תעודות הלידה 5 ימים אחרי הלידה וקיבלנו את תעודת הלידה. אם אתם מגיעים למשרד והיא לא מוכנה, הדגישו בפני הפקיד כמה זה דחוף (לא תוכלו להוציא לילד דרכון אמריקאי בלי זה) וחיזרו כל יום למשרד עד שתקבלו תעודת לידה. הקפידו לבקש עותק מאומת (Certified Birth Certificate) המשמש כתעודה מזהה רשמית לילד והנפיקו שניים או שלושה עותקים רשמיים כאלה, כי תצטרכו אותם לצרכים שונים.

קבלת דרכון אמריקאי

קוראים ומבינים את הנוהל המזורז לקבלת דרכונים.מאתרים את לשכת הנפקת הדרכונים הקרובה למקום שהותכם בארה"ב.

מתקשרים למספר הזה כדי לקבוע תור דחוף להנפקת דרכון: 1-877-487-2778+.

לצורך קביעת תור במענה האוטומטי, תתבקשו להקיש ארבע הספרות האחרונות של מספר הביטוח הלאומי של הילד (Social Security Number). סביר להניח שלא יהיה לילד שלכם עדיין מספר כזה.

הקישו 0000 והמערכת תיתן לכם להתקדם.

תתבקשו גם להקיש מספר טלפון ליצירת קשר איתכם.

המערכת מקבלת רק מספר אמריקאי סטנדרטי, אז הכינו כזה מבעוד מועד (אם לא שכרתם קו טלפון מקומי, הקישו את מספר הטלפון של המלון או הדירה בה אתם מתאכסנים).

בסוף השיחה עם המענה האוטומטי תקבלו יום, שעה, כתובת ומספר אישור להנפקת דרכון.

רישמו את המספר הזה, כי לא יקבלו אתכם לתור ללא מספר האישור.

מגיעים (שני ההורים והילד עבורו מבקשים דרכון) ללשכת הנפקת הדרכונים בה קבעתם את התור, ביום ובשעה שנקבעו לכם. מציגים בכניסה את המסמכים הבאים:כרטיס טיסה מודפס בו ניתן לראות שהתינוק עוזב את ארה"ב תוך 14 יום

תעודת לידה מקורית

דרכונים מקוריים של שני ההורים

צילומים של דרכוני שני ההורים

טופס DS-11 שמילאתם בעט שחור (או על גבי המחשב והדפסתם)

תמונת פספורט אחת של התינוק.

הדרישות מהתמונה הן מאוד ספציפיות, אז אל תתחכמו וגשו מראש לאחת מרשתות השיווק שמצלמות תמונות פספורט מוכרות (למשל, CVS) והביאו אותה איתכם.

הצילום נעשה על רקע לבן (הכי פשוט להביא את התינוק בעגלה ולפרוס מאחורי ראשו שמיכה לבנה), כשהראש ישר, שתי העיניים פקוחות, שתי האוזניים גלויות, הפה סגור והתינוק לא חובש כובע.

$165, אותם ניתן לשלם בכל כרטיס אשראי בינלאומי נפוץ.

לאחר הגשת כל המסמכים, יאמרו לכם באיזו שעה לחזור לקבל את הדרכון (זה יכול לקחת עד 6 שעות בערך).

חיזרו לאסוף את הדרכון בשעה שיעודה ויש לילד שלכם דרכון!

אימות אפוסטיל לתעודת לידה ולצו הורות

כדי להשלים את תהליך האיזרוח הישראלי של התינוק (ובהמשך, לצורך הליך האימוץ של האב הלא-ביולוגי), תצטרכו עותקים מאומתים של תעודת הלידה ושל צו ההורות שניתן ע"י בית משפט אמריקאי. אם השירות איננו כלול בשירותים שניתנים ע"י משרד עוה"ד האמריקני, קחו את שני המסמכים (המקוריים) לאחת החברות הנותנות שרותי אפוסטיל (Apostille) במקום שהותכם. דוגמא לחברה (עם שם מצחיק ושרות מצוין) הנותנת שרות כזה באזור ברקלי ואוקלנד, במדינת קליפורניה, היא Red Tomatoes. אימות המסמכים יקח יומיים-שלושה.

חתימת תצהיר פונדקאית בקונסוליה הישראלית

מדינת ישראל דורשת תצהיר חתום ע"י הפונדקאית מול נציג רשמי של המדינה (למשל, אחד הקונסולים הישראלים בארה"ב), כדי להוכיח שהילד לא שייך לפונדקאית. במקרה ויש לכם פסיקת בית משפט אמריקאי לאחר הלידה, זה יכול להוות תחליף לתצהיר הפונדקאית (פסיקה לפני הלידה לא מהווה תחליף).לישראל יש 10 נציגויות דיפולמטיות בארה"ב – שגרירות בוושינגטון וקונסוליות באטלנטה, בוסטון, שיקגו, יוסטון, לוס אנג'לס, מיאמי, ניו יורק, פילדלפיה וסן פרנסיסקו. התייעצו עם העו"ד הישראלית שלכם לגבי ההליך הפשוט ביותר למצבכם. אם אתם שוהים בקרבת קונסוליה, צרו איתם קשר ותאמו ביקור לכם, לילד ולפונדקאית. בקשו מהעו"ד הישראלית להכין לכם תצהיר, לפי הנוסח שיידרש מכם בארץ, הדפיסו אותו בשניים-שלושה עותקים והביאו אותם לפגישה בקונסוליה.בזמן הפגישה, הפונדקאית תידרש לחתום על התצהיר בפני הקונסול ולאחר מכן תקבלו עותק של התצהיר עם אימות קונסולרי (אתם יכולים לבקש גם שניים-שלושה עותקים מאומתים, שישמשו אתכם בעת החזרה לארץ).

דגימת רקמות הילדים בקונסוליה הישראלית

מדינת ישראל לא מכירה בתעודת לידה עם שמות שני האבות, אם יש לכם כזו. המדינה דורשת הכרת אהבות על רקע ביולוגי בלבד. לצורך זה, תיצטרכו להוכיח אבהות ביולוגית של אחד האבות לכל ילד. בשביל זה, המעבדה לסיווג רקמות בתל-השומר (זוכריםשהשארתם שם דגימות דם שלכם?) תישלח ערכת מבחנות ללקיחת דגימת רוק מכל ילד לקונסוליה שתבחרו. שם, בנוכחות הקונסול, תיקחו דגימת רוק פשוטה מהילד והמבחנה תישלח ע"י הקונסוליה (בקשו משלוח מהיר ב-FedEx כדי לקצר הליכים) חזרה לתל השומר, כדי לקבוע מי מכם הוא האב הביולוגי.כדי לחסוך בעלות בדיקה אחת (אין טעם לבדוק את דגימת הרוק של הילד מול שתי דגימות הדם שלכם, הרי רק אחד מכם הוא האב הביולוגי והבדיקות האלה לא זולות), ניתן לעשות בדיקת אבהות מהירה וזולה יחסית בארה"ב ולאחר קבלת תוצאת הבדיקה (תוך יומיים-שלושה) להודיע לעו"ד הישראלית מי האב הביולוגי, כדי לשלם רק על בדיקה אחת בתל השומר. ישנם עו"ד שהגיעו להסדר כזה מול הפרקליטות – בידקו מראש עם העו"ד שלכם אם זה אפשרי. אם לא, תאלצו לשלם על שתי הבדיקות בארץ ותחסכו את עלות הבדיקה בארה"ב.קונים ערכה כזו בכל חנות של רשת Walgreens. לוקחים דגימת רוק מאחד האבות ומהילד ושולחים בדואר חוזר למעבדה, שם תקבלו תוצאות אונליין תוך ימים ספורים.

גיור

מגיעים למקווה המקומי ביום ובשעה שקבעו לכם (אחד ההורים צריך להביא בגד ים כדי להיכנס עם התינוק למקווה). פוגשים את שלושת הרבנים של בית הדין, מקבלים כמה ברכות, טובלים את התינוק במקווה ומקבלים תעודת גיור ומכתב מאחד הרבנים המסביר מי ערך את התהליך ומתי. בידקו היטב ששמותיכם ושם התינוק מופיעים במלואם וללא שגיאות על שני המסמכים.

ביקורת רופא ילדים

כדאי לתפוס את רופא הילדים הבודק את הילד לפני השחרור מבית החולים ולשאול אם הוא מוכן לקבל אתכם לביקורת פרטית בשבועות שלאחר הלידה. אם לא, אולי הוא יכול להמליץ על מישהו אחר. קיבעו תור לביקורת בגיל 7 ימים ועוד אחד באזור גיל 17 ימים. הציגו במרפאה את מספר הפוליסה שלכם בביטוח David Shield.

אחרי הלידה בארץ

אחרי החזרה לארץ, הסידורים כבר יותר רגועים כי אתם חיים בבית ולא בלחץ זמן.נכון לכתיבת שורות אלו, אנחנו חזרנו לארץ רק לפני ימים ספורים, לכן הסעיפים הבאים מופיעים בעיקר כראשי פרקים ולא נכתבים בפירוט מתוך ניסיון אישי, כמו הפרקים הקודמים.

טיפת חלב

קיבעו תור למרפאת טיפת חלב לקבלת חיסונים וביקורת מיד עם שובכם ארצה (בערך בגיל חודש של הילד). בת"א העיריה מממנת את המרפאות, ללא קשר לאזרחות הילד ולסוג הביטוח שיש לו.

קבלת אזרחות ישראלית לילדים

בעזרת העו"ד הישראלית, יש להשלים את הליך קבלת האזרחות הישראלית של הילד במהירות האפשרית, כדי שתוכלו להפסיק את הביטוח הרפואי הפרטי ולרשום אותו לקופת החולים המועדפת עליכם.

הפסקת הביטוח הרפואי

יש להתקשר לחברת David Shield ולהפסיק את הביטוח הרפואי של הילדים ולוודא שמפסיקים לשלם על הביטוח.

דמי חופשת לידה וחופשת לידה

זוגות גברים זכאים לדמי חופשת לידה ולחופשת לידה, אותה ניתן לחלק כמעט איך שרוצים בין שני בני הזוג, ללא קשר למי ההורה הביולוגי ואף לפני קבלת האזרחות הישראלית של הילד ובלבד שכל חלק שלוקח אחד ההורים בחופשת הלידה לא יפחת משלושה שבועות, וכן כי האבות מוכרים בביטוח לאומי כזוג (אם אינכם רשומים כנשואים במשרד הפנים, כדאי לפתוח תיק ידועים בציבור בביטוח לאומי כחודשיים לפני הלידה, אם תרצו בעתיד את הגמישות הנ"ל בחופשות. אגב, בעבר אבות אשר ילדו תאומים כאשר כל הורה הוא אב ביולוגי של אחד התאומים - ניתן היה לקחת שתי חופשות לידה. עם הזמן יצאו פסקי דין חדשים אשר שוללים את זה, וכיום לא ניתן - וגם לא רצוי (בעיקר מאחר ובעתיד תרשמו אותם כאחים מלאים, וביטוח לאומי ידרוש חזרה את כספו - בנוסף לפן האתי של הנושא). עוד על כך ניתן לברר בביטוח הלאומי ואצל העו"ד הישראלית.

טבלת השוואה זו סוקרת בקצרה את אפשרויות הגיור לילדים מהליכי פונדקאות, הניתנים לביצוע בארץ ובחו"ל. חשוב לדעת שאין כל חובה לערוך הליך גיור ומילה לילדים מהליך פונדקאות ואין בכך כל פגיעה בזכויותיהם האזרחיות בישראל. באופן טבעי, חוסר ההכרה של מוסד הרבנות ביהדותם, אף במקרה של גיורים רפורמים וקונסרבטיביים, פירושו שהילדים לא יזכו לשירותי הרבנות ובראשם עריכת טקס נישואין כדת וכדין בישראל.

מאמר זה סוקר בקצרה את הזכויות העיקריות המגיעות לאבות גאים מהביטוח הלאומי לאחר אירוע לידה:

חופשת לידה ודמי לידהקצבת לידהמענק לידה והחזר הוצאות אישפוז

ישנן זכויות נוספות המגיעות להורים שנולדו להם שלישיות (אפילו משתי פונדקאיות) ו/או פגים. ניתן לקרוא עוד על זכויות אלו באתר הביטוח הלאומי.

חופשת לידה ודמי לידה

- אחד האבות, בין אם מדובר באב הביולוגי ובין אם מדובר באב הלא ביולוגי, על פי החלטתכם, זכאי לחופשת לידה בת 26 שבועות.

- במידה ומדובר בלידת יחיד, 14 שבועות מתוכם הינם בתשלום של דמי לידה. במידה ומדובר בלידת תאומים, 17 שבועות הינם בתשלום. (במידה והיוצא לחופשת לידה עובד במקום עבודתו הנוכחי פחות משנה, יהיה זכאי לחופשה בתשלום בלבד, ללא אפשרות להמשיך לחופשה ללא תשלום ולהשלים 26 שבועות).

- על מנת לקבל את דמי הלידה, יש להגיש לביטוח לאומי את המסמכים הבאים:

טופס בקשה לתשלום דמי לידה, אשר מופיע באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי ("תביעה לתשלום דמי יולדת 355").אישור מבית החולים על הלידה (תעודת לידה/ מכתב/ מסמכי שחרור – כל דבר שיכול להעיד על עצם התרחשותה. אין צורך במסמך מקורי ואין צורך לאמת אותו אצל נוטריון.אישור מהמעסיק על תנאי העבודה והשכר בחודשים שקדמו ללידה. ניתן למלא את החלק בטופס אשר מיועד לכך, או לצרף מכתב/ אישור נלווה.

- דמי הלידה אינם כוללים תשלומים מיוחדים, כגון: הבראה, ביגוד, בונוסים ששולמו במהלך תקופת ההיעדרות וכד'. על מנת לקבלם, יש להגיש בקשה נפרדת, הכוללת את המסמכים הבאים:

מכתב בקשה לתשלוםאישור מהמעסיק ותלוש שכר של חודש התשלום, הכולל את התשלום הנוסף או ההפרשים ששולמו.

הערות:

- הבקשה אינה מאושרת בסניף המקומי, אלא נשלחת לאישור מיוחד בירושלים. תשובה חיובית אמורה להגיע בתוך שבועות ספורים והכסף יועבר אוטומטית לחשבון הבנק שלכם.

- נכון לחודש יולי 2015, בניגוד לנשים הרות, הביטוח הלאומי אינו מאפשר לגברים לצאת לחופשת לידה לפני התרחשות הלידה עצמה.

- ישנם מעסיקים הנמצאים בהסדר אוטומטי עם ביטוח לאומי, יחד עם זאת, אם ברצונכם לקבל את התשלומים, מומלץ להגיש את טפסי הבקשה לתשלום באופן עצמאי.

- אין צורך להמתין שהילד יקבל אזרחות ישראלית ומס' ת"ז, ניתן להגיש את הבקשה מיד עם חזרתכם ארצה.

- במידה ומדובר בלידת תאומים, כך ששני בני הזוג הינם האבות הביולוגיים, קיימת אפשרות טכנית לשתי חופשות לידה, אחת בעבור כל אחד, כל עוד אינכם רשומים כנשואים או כידועים בציבור ברשומות משרד הפנים.

- מומלץ לא להסתפק בהשארת המעטפה בתיבת השירות הרלוונטית של סניף הביטוח הלאומי, אלא לשוחח עם אחד הפקידים על מנת לוודא שלא חלו שינויים בתהליך או שנדרשים מסמכים נוספים.

קצבת ילדים

- קצבת ילדים משולמת באופן אוטומטי בעבור כל ילד שנולד בישראל.

- בעבור ילדים שנולדו מחוץ לגבולות המדינה, יש להגיש תביעה לתשלום.

- על מנת לקבל קצבה זו, יש להגיש לביטוח הלאומי את המסמכים הבאים:

טופס בקשה אשר מופיע באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי ("תביעה לקצבת ילדים ולהעברת ילד/ים מתיק לתיק").צילום דרכון של הילד (הנחייה זו רשומה באתר הביטוח הלאומי, יחד עם זאת, בקשות כנ"ל אושרו גם ללא הגשת צילום זה).שימו לב! בסעיפים מס' 2, ("שם האב") ומס' 3, ("שם מקבל הקצבה"), יש לרשום את אותו השם והפרטים של אחד מבני הזוג, ללא חשיבות אם מדובר באב הביולוגי או באב הלא ביולוגי.בסעיף מס' 3, ("שם מקבל הקצבה"), יש למחוק את המילה: "האם", ולרשום במקומה: "האב".בסעיף מס' 6, ("הצהרה"), יש לסמן את המשבצת השנייה, אשר לידה רשום: "הנני אפוטרופוס או ממונה".

הערות:

- נכון לחודש יולי 2015, קצבת לידה עומדת על 140 ש"ח לילד.

- הקצבה תשולם רטרואקטיבית, גם אם תוגש מספר חודשים לאחר הלידה.

- אין צורך להמתין לאחד הפקידים, ניתן להכניס הטפסים למעטפה ולהשאירה בתיבת השירות של סניף הביטוח הלאומי.

מענק לידה והוצאות אשפוז

- מענק לידה והוצאות אשפוז, משולמים באופן אוטומטי דרך בתי החולים בארץ.

- בעבור ילדים שנולדו מחוץ לגבולות המדינה, יש להגיש תביעה לתשלום מענקים אלה.

- על מנת לקבלם, יש להגיש לביטוח הלאומי את המסמכים הבאים:

טופס בקשה המופיע באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי ("תביעה למענק לידה ומענק אשפוז 300").אישור על הלידה מבית החולים.חשבונית המפרטת את ההוצאות הקשורות ללידה.קבלה על כך שאכן שילמתם את דמי האשפוז.

הערות:

- ניתן להגיש שתי בקשות נפרדות, האחת בעבור מענק הלידה והשנייה בעבור מענק האשפוז, יחד עם זאת, מומלץ להגיש בקשה אחת מאוחדת, גם אם מדובר בהמתנה בת מספר חודשים לקבלת כל המסמכים והקבלות מבית החולים. ניתן להגיש תביעה זו עד שנה וחצי מיום הלידה.

- החל מחודש ינואר 2015, עומד מענק הלידה על סך 1751 ש"ח.

- החל מחודש אוקטובר 2014, עומד מענק האשפוז על סכום מקסימלי של 12,627 ש"ח.

- מענק האשפוז משולם בעבור הוצאות הילוד בלבד, ולא בעבור הוצאות הפונדקאית.

- בעבור פגים ותאומים, ניתנים סכומים גבוהים יותר, הן בעבור האשפוז והן במענק הלידה.

- יש לצרף אישור מיוחד מבית החולים במידה ומדובר בלידת פגים.

המסגרת המשפטית הישראלית לפונדקאות:

בתחילת הדרך (שנת 87) היתה בישראל חקיקה שאסרה מפורשות פונדקאות.

השינוי בהתייחסות לנושא הפונדקאות חל בשנת 96, עם חקיקת "חוק הסכמים לנשיאת עוברים". גם לאחר חקיקת חוק זה, הוגבלה הפונדקאות המוסדרת בחוק לארץ בלבד וכן רק בני זוג שהם גבר ואישה יכולים להביא ילד לעולם באמצעות הליך זה, כך שעל פי החוק הפונדקאות עדיין לא הותרה באופן מפורש לאיש/אישה ללא בני זוג או לבני זוג מאותו מין המעוניינים להביא ילד לעולם.

ערוץ הפונדקאות בחו"ל כאלטרנטיבה:

בשל התנאים הנוקשים של חוק הפונדקאות בארץ, שלא הוגמשו אפילו לאחר פסיקה מנחה שניתנה ע"י בגץ, ובמקביל גם סגירת הדלתות בפני אימוץ בין-ארצי מחו"ל, חיפשו אלו שאינם עונים על הגדרת "הורים מיועדים" על פי החוק הישראלי (בעיקר זוגות הומואים ואבות יחידנים), דרך אחרת להולדת ילדיהם ומצאו אותה במסגרת הליכי פונדקאות בחו"ל. הדבר התאפשר שכן אמנם החוק בארץ אינו מכניס אותם תחת הגדרתו אך הוא שותק באשר לביצוע ההליכים מחוץ למדינה ואינו אוסר עליהם במפורש. זוהי לדוגמא לעמדתה הרשמית של המדינה ביחס לניהול הליכי פונדקאות בחו"ל של זוג הומואים:

"המחוקק הישראלי שתק ולא הכיר בקשר של הורות, הנוצר מכח הסכם פונדקאות ביחס למי שנולד מחוץ לישראל. המחוקק הישראלי אינו מכיר בקשר של הורות מכח הסכם הפונדקאות והליך הפונדקאות כשלעצמו… יובהר, כי מדינת ישראל אינה מכירה בהורות מכח הליך הפונדקאות כשלעצמו, אשר נערך בחו"ל שלא על פי הוראות חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, אך המדינה תסכים לבחון את שאלת האבהות הביולוגית בכפוף למפורט בעמדת המדינה…".*

כלומר, ככל שלא מדובר בהליך פונדקאות המתקיים על פי החוק הישראלי, מציבה המדינה מספר תנאים לצורך ההכרה בהליך הפונדקאות כמו: ביצוע בדיקת רקמות במעבדה מוסמכת בישראל ובאמצעות בית המשפט לענייני משפחה, הצגת חוו"ד אודות הדין הזר החל במדינה בה מתבצע ההליך, הצגת תצהיר ויתור של הפונדקאית בקונסוליה הישראלית על זכויותיה כלפי הילד, וזאת טרם כניסתם של בני הזוג (או האב היחיד) חזרה לישראל עם התינוק/ות.

במשך השנים, ככל שמדינות עולם שלישי, בהן מבוצעים הליכי פונדקאות, התפתחו ובמקביל אליהן התפתחה מאד הרפואה, גם זוגות סטרייטים ישראלים החלו פונים להליכי פונדקאות בחו"ל מסיבות שונות כמו: היות התנאים לפונדקאות בחו"ל פחות מחמירים מהליך הפונדקאות בישראל, אפשרות שמירה קלה יותר על אנונימיות ההליך, יעילות ומהירות ההליך, הוזלת העלויות וכו'.

עם השנים, ככל שיותר ויותר זוגות חד מיניים פונים לערוץ זה של פונדקאות חו"ל לשם הולדת ילדיהם, ניתן להבחין במקביל במגמה מתמשכת של השוואת זכויותיהם של הורים מיועדים מכח הליך פונדקאות לזכויותיהם של הורים טבעיים, כמו: הכרה בזכות לקבלת מענק לידה, חופשת לידה וכו'. עם זאת, עדיין ניכרים הבדלים משמעותיים בהתייחסות כלפי המבצעים את הליך הפונדקאות בחו"ל, הנאלצים להמשיך במלחמה על זכויותיהם (כמו למשל בכל הנוגע לקבלת החזר עבור הוצאות אשפוז של תינוק בבית החולים בחו"ל לאחר הלידה), ולכן באופן כללי ניתן לומר כי ישנה עוד כברת דרך לא מבוטלת שיש לעבור על מנת להשוות באופן מלא את הזכויות.

מבט קדימה – המלצות "ועדת מור יוסף" בנושא פריון והולדה:

בעקבות בגץ שהגישו בני הזוג פנקס-ארד, בדרישה לאפשר גם להם לעבור הליכי פונדקאות בארץ, בשנת 2011 הוחלט למנות ועדה ציבורית (בראשות פרופ' שלמה מור יוסף), אשר מטרתה לבחון בצורה מקיפה את מגוון ההיבטים הנוגעים לפריון והולדה, בין היתר בכל הנוגע לטכניקות הולדה כמו פונדקאות (פרק ז' לדו"ח הוועדה). במסגרת אותו דו"ח הובעה התייחסות לטענה שעולה מצד זוגות הומוסקסואליים בדבר הקשיים הרבים העומדים בפניהם במסגרת הליך של פונדקאות בחו"ל, נוכח המצב המשפטי הקיים בארץ המשאיר בידיהם אלטרנטיבה זו בלבד.

המלצות הועדה בתחום הפונדקאות בארץ:

הועדה החליטה שלא לפתוח באופן מלא וגורף את הפונדקאות בארץ לכלל האוכלוסיות ולהותיר על כנו את החוק המאפשר זאת לזוג שהם גבר ואישה בלבד, משני נימוקים עיקריים:

מעורבות של גורם שלישי (האם הפונדקאית) בניגוד לטכניקות הולדה אחרות. הגדלת הביקוש לנשים פונדקאיות בארץ יכולה לגרום להנמכת הדרישות לאישור נשים לטובת הליך זה, דבר המעמיד בבעיה סוגיות רפואיות, רגשיות ואתיות לא פשוטות.החוק מעמיד בראשו נשים שמסיבות רפואיות מנועות מלהביא ילדים לעולם והפונדקאות בשבילן היא המוצא האחרון. הגדלת הביקוש לפונדקאיות בארץ תבוא בהכרח על חשבונן. כמו כן, הגדלת הביקוש יהיה בה להפוך את הפונדקאות לפתרון לעשירים בלבד, נוכח המחסור הגדול בפונדקאיות.

עם זאת, המליצה הוועדה על קיום מסלול נוסף של פונדקאות שיאפשר נגישות גם לזוגות חד מיניים על בסיס אלטרואיסטי בלבד. דהיינו, אבות שיבקשו להביא לעולם ילדים באמצעות פונדקאות בארץ, ללא בת זוג, יוכלו לעשות זאת אם ימצאו אישה שתסכים לעשות זאת עבורם ללא תשלום.

המלצות הועדה בכל הנוגע לפונדקאות חו"ל:

במישור הבינלאומי – יש לפעול לשם קידום אמנה בינלאומית אשר תבטיח סטנדרטים בינלאומיים ראויים לביצוע פונדקאות במדינות שונות.במישור הפנימי – הסדרת ההכרה בביצוע פונדקאות מחוץ לישראל. הסדרת התחום וביצוע הפונדקאות במסלול שייקבע (במסגרתו יאושרו מספר מרפאות בחו"ל למטרה זו) יאפשרו מתן הקלות בדרישות להכרה בהורות והכניסה לישראל כמו ביצוע הבדיקה הגנטית ללא צו מבית המשפט.

ניתן לומר אם כן, כי על אף המגמה הנמשכת של הכרה בזכויות של זוגות חד מיניים ונקיטת מהלכים להשוות את זכויותיהם לאלו של זוגות סטרייטים, עדיין עוד ארוכה הדרך, וגם וועדת מור יוסף, אשר מונתה לדון בין היתר בנושא הפונדקאות בארץ, לא נשאה בשורה משמעותית ככל שהדבר נוגע לזוגות חד מיניים ולאבות יחידים.

* מתוך תגובה של הפרקליטות בתיק קביעת אבהות בקשר לפונדקאות

© עו"ד מעין אספיר, משרד עו"ד ויקטוריה גלפנד

הכתוב הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי

מאמר זה שואף להציג בפני המתפנדק את המונחים והמושגים העיקריים בהם הוא צפוי או עלול להתקל במהלך ההריון וכן להסביר את משמעות הבדיקות העיקריות ואבני הדרך אשר פרוסות לאורכו.

מטבע הדברים, אין אפשרות להקיף את כל ההיבטים בנושא רחב זה וכמובן שלא להתעמק בהם, כך שאין בכוחה של העשרת ידע זו בכדי להחליף ייעוץ רפואי מתאים, אלא רק לסייע בהבנת עיקרי הדברים.

תקופת ההריון

על-פי ההגדרה המרכזית ברפואה, הריון מתחיל עם השתרשות העובר בדופן הרחם ומסתיים עם יציאתו של העובר או הוולד מהרחם.

קביעת גיל ההריון

כיום קיימים אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לקבוע את מועד הביוץ ואת גיל העובר, אולם במשך כל ההיסטוריה ועד לשנות השמונים של המאה הקודמת, נסמכו הרופאים בעיקר על דיווח האישה ההרה לצורך הערכת גיל ההריון, לפיכך התאריך האמין והאחיד ביותר שהיה בידיי הרופאים היה מועד תחילת הוסת האחרונה (LMP = Last Menstrual Period) מועד אותו יכולה לציין כמעט כל אישה

ספירת גיל ההריון

על בסיס שיטת ספירה זו הצטבר והתבסס רוב הידע הגינקולוגי עד היום.

מסיבות אלה גיל ההריון נמדד ומצוין החל מתאריך ה- LMP, אף על פי שבתאריך זה עדיין ההריון כלל לא היה קיים !

קביעת גיל העובר

בניגוד לגינקולוגיה, השמה את הדגש על האישה ההרה ועל ההריון, אמבריולוגיה היא מדע המתייחס לעובר. מסיבה זו בספרות המדעית הנוגעת לעובר, יצוין הגיל העוברי (Embryonic Age) החל ממועד ההפריה.

ככלל, גיל העובר נמוך בשבועיים מגיל ההריון.

בהריונות IVF בהם מועד ההפריה ידוע במדויק, לעתים מצויין בצד גיל ההריון ב- LMP, גם הגיל העוברי.

ספירת גיל ההריון

הריון ברפואה נספר בשבועות וימים ונמשך כ- 40 שבועות (LMP)

דוגמאות:

הריון בדיוק בתחילת השבוע השמיני יצוין כ- 7w+0d

הריון בדיוק באמצע השבוע השמיני יצוין כ- 7w+3d

הריון בדיוק בסוף השבוע השמיני יצוין כ- 7w+6d

ספירות ותיקות ומוכרות יותר:

הריון נמשך כתשעה חודשים, אותם מחלקים לשלושה טרימסטרים:

שליש ראשון – עד תום השבוע ה- 13

שליש שני – עד תום השבוע ה- 26

שליש שלישי – עד תום ההריון

תקופות בחיי העובר

נהוג לחלק את חיי העובר לשתי תקופות

אמבריונית (Embryonic) – מההפריה ועד לשמונה שבועות לאחריה (תום השבוע ה- 10 להריון): תקופה זו מתאפיינת ביצירת איברי העובר (אורגנוגנזיס) ולפיכך קיימת במהלכה רגישות גבוהה לחומרים העלולים לגרום למומים וכן, שכיחות גבוהה באופן יחסי של הפלות

פטאלית (Fetal) – מתחילת השבוע התשיעי לחיי העובר (תחילת השבוע ה- 11 להריון) ועד ללידה: תקופה זו מתאפיינת בגדילה ובהתפתחות איברי העובר.

עיתוי הלידה – מושגים

לידה לפני תום השבוע ה- 37 הינה "לידה מוקדמת" (Preterm)

לידה ב- 37 שבועות מלאים, הינה לידה ב"מועד" (At Term)

לידה ב- 40 שבועות מלאים, הינה לידה ב"מועד מלא" (Full Term)

הריון אחרי תום השבוע ה- 42 נחשב כ"הריון עודף" (Postterm)

היות שהריון עודף נחשב כבעל סיכונים לסיבוכים משמעותיים, נהוג ליזום לידה לאחר השבוע ה- 41, בכדי להמנע מהם.

תאריך לידה משוער (תל"מ) בהריונות IVF

בהריון עובר יחיד – 266 יום מההפריה

בהריון תאומים – 245 יום מההפריה (בהעברת עוברים מוקפאים, יש לספור את כל הימים בהם לא היו בהקפאה, כלומר: ימי ההדרגה + הימים מההחזרה)

כ- 5% מהלידות אכן מתרחשות בתל"מ עצמו

כ- 50% מהלידות מתרחשות כשבוע לפניו או אחריו

בקישור הבא ניתן למצוא מחשבון המציג תאריכים של אבני דרך רבות לאורך ההריון, לאחר הזנת תאריך הפריית IVF

מעקב ההריון – העובר

ככלל, הריון הוא תהליך ביולוגי רציף ואין בידינו כמעט שום אפשרות להשפיע או לשנות את מהלכו, כך שבעיקר נותר לנו לבצע "מעקב הריון" שמטרתו לבדוק מדדים שונים לאורך תקופת ההריון ולקבוע על-פיהם האם ההריון מתפתח בצורה תקינה או לא.

בכל שלב ושלב בהריון שואפים לזהות אבני דרך, אשר תספקנה אינדיקציה על מהלך הריון והתפתחות עובר תקינים.

מעקב ההריון – האישה ההרה

לבדיקות המבוצעות במסגרת מעקב ההריון חשיבות עליונה בשמירה על בריאות הפונדקאית (כאשר הדרדרות במצבה הבריאותי של הפונדקאית עלולה להשפיע לרעה גם על ההריון).

במידה ומתגלות חריגות בבדיקות העלולות להעיד על בעיה כלשהי, ניתן להציע טיפול רפואי מתאים.

תזונת הפונדקאית

באופן כללי (חריג יידון בהמשך) ניתן לומר, כי רצוי שהאישה ההרה תקפיד על תזונה עשירה ומאוזנת בעיקר לצורך שמירה על בריאותה שלה עצמה, שכן להריון תכונה "אגואיסטית" כמעט מושלמת. כלומר, גם אם תזונת האישה אינה אידאלית, ההריון יקבל את צרכיו ולא תפגע התפתחותו.

למשל, במקרה והאישה ההרה אינה צורכת די סידן בשביל לקיים את צרכיה וצרכי העובר, העובר ינצל וידלדל את מאגרי הסידן שבעצמותיה, כאשר היא זו ש"תשלם את המחיר" הבריאותי על כך.

תזונת הפונדקאית צריכה לגדול בכ- 300 קלוריות ליום. כמו-כן תוספות ברזל, סידן וויטמינים ימנעו חוסרים ויבטיחו את השלמת התזונה.

עד למועד הלידה היא צפויה להוסיף למשקלה כ- 12 ק"ג.

למרות כל האמור, במצבים של תת-תזונה ו/או עליה במשקל של פחות מ- 7 ק"ג לאורך ההריון צפויה שתהיה השפעה שלילית על משקל הלידה. משקל לידה נמוך כרוך בסיכון גבוה יותר לקשיי התפתחות ותחלואה מוגברת במהלך החיים.

ככלל קיימת קורלציה בין משקל האם לבין גודל העובר

תזונת הפונדקאית – חריג: חומצה פולית (Folic Acid)

מחסור במאגרי חומצה פולית (ויטמין B9) בגוף האישה, במועד הכניסה להריון ובמהלך השבועות הראשונים שלו, עלול לגרום למומים חמורים בתהליך יצירת מערכת העצבים המרכזית (כגון: Spina Bifida, Anencephalous). לפיכך וליתר בטחון, מומלץ שהפונדקאית תקפיד לצרוך חומצה פולית כבר מספר שבועות בטרם הכניסה להריון ועד לשבוע השמיני לפחות, מקובל להמשיך ולהעשיר את תזונת הפונדקאית בחומצה פולית גם בשלבים מאוחרים יותר של ההריון.

גורמים טרטוגנים

חומרים, מחלות או סוגי קרינה העלולים לגרום למומים בעובר, לעתים המומים כה קשים, עד שהחשיפה גורמת להפלה.

גורמים נפוצים (רשימה חלקית בהחלט…)

אלכוהול, קפאין במינון גבוה

קוקאין

תרופות מסוימות לטיפול באקנה, סרטן, יתר לחץ דם, קרישיות יתר, תרופות פסיכיאטריות, אנטיביוטיקה, הורמונים

חומרי הדברה

אדמת, עגבת, הרפס, CMV, טוקסופלסמוזיס, מחלות חום (שפעת !)

קרינת רנטגן

על הפונדקאית להמנע מצריכת אלכוהול במהלך ההריון ועליה להתייעץ עם רופא לפני נטילת כל תרופה, על מנת לוודא שאינה מזיקה לעובר.

לפני ובמהלך ההריון, מבוצעות בדיקות לאיתור המחלות הזיהומיות המצוינות ברשימה, בשל הסיכון המשמעותי למומים חמורים במקרה של הדבקה.

אובדן הריון (Pregnancy loss)

בין אם באופן ספונטני ובין אם באופן יזום באמצעות הפסקת הריון, אובדן הריון הוא על-פי-רוב חוויה קשה ומטלטלת רגשית. אין בכוחה של מצגת זו להקל על תחושות אובדן או חרדה העלולות להתעורר בעקבות אובדן הריון, אך אני מאמין שבכוחו של ידע להקל על תחושות בלבול ואי-ודאות הנלוות לעתים לתחושת האובדן. במצגת זו יובאו הדברים בהיבטים הרפואיים בלבד, מתוך תקווה, כי הבנה טובה יותר של הפרטים והמונחים, תוכל לסייע ולהקל במשהו על הקושי ולהפוך את החוויה למעט פחות מרה.

אובדן הריון ספונטני (Miscarriage)

אנו יודעים כי התרחשה "הפלה טבעית" באחד מהתרחישים הבאים:

הריון צעיר מפסיק להתפתח – אין שינוי בגודלו לאורך מעקב הריון או שאין הופעת דופק בשלב שכבר היה צפוי להופיע

האישה חווה דימום נרתיקי ובאולטראסאונד לא ניתן לזהות שק הריון תקין

הדופק העוברי שאובחן בעבר איננו עוד – כלומר העובר מת בתוך הרחם (IUD=IntraUterine Demise)

אובדן הריון ספונטני – סיבות

ההסבר הנפוץ ביותר בשליש הראשון להריון הוא סיבה עוברית – אנומליה כרומוזומלית (שיבוש בהרכב או במבנה החומר הגנטי) זוהי הפרעה קשה ומקרית, המונעת מהעובר להיות בר-חיות. אין המדובר בבעיה גנטית המצריכה בירור, אלא במום רנדומלי.

נהוג לומר, כי מוטב שכך מאשר לגלות את המום בשלב מאוחר יותר ולהאלץ להחליט על הפסקת הריון. למשל, עוברים רבים עם תסמונת דאון "נופלים" במהלך השליש הראשון

באובדן הריון בשליש השני, הסיבות הן לרוב אימהיות, כגון:

הפרעות קרישה עלולות לגרום ליצירת פקקים החוסמים את זרימת הדם אל ומהעובר

בעיות מבניות ברחם לא מותירות די מקום שיאפשר את גדילת העובר

אי ספיקת צוואר – צוואר הרחם נפתח תחת משקל העובר בטרם עת

זיהומים ברחם (כגון: זיבה, כלמידיה ועוד) הגורמים למות העובר או לכיווץ הרחם ולפליטת העובר

סיבות סביבתיות כגון חבלה או חשיפה לגורמים טרטוגנים

הפרדות שלייה ותאונות חבל טבור מהווים סיבות עיקריות לאובדן הריון בשליש השלישי.

חוסר בפרוגסטרון (ספציפי להריון פונדקאות): בהריון טבעי ההורמון נוצר על-ידי השחלה ומכין את הרחם לקליטת ההריון וכן שומר על רירית הרחם בשבועות הראשונים לו. בהריון פונדקאות, מכיוון שהשחלה לא תפקדה קודם להריון (שכן הביוץ התרחש בגוף התורמת) אין די מההורמון ולפיכך נדרשת הפונדקאית לקבל בשבועות אלו תמיכת פרוגסטרון ממקור חיצוני. אי הקפדה על כך עלול להוביל להפלה מוקדמת.

אובדן הריון ספונטני – שכיחות

הסיכוי ללידת תינוק חי לאחר קבלת תוצאה חיובית בבדיקת הריון ראשונית (סוף שבוע 4) הוא כ- 70%

לאחר זיהוי ההריון באולטראסאונד (שבוע 5+) הסיכוי קופץ ל- 85%

לאחר זיהוי דופק (סביב שבוע 7) – 90%

החל מהשבוע ה- 11 (תום תקופת האורגנוגנזיס) – 99%

והחל מהשבוע ה- 14 ואילך 99.5%

הסיכויים כוללים אך ורק סיכוני הפלה טבעית ואינם כוללים הפסקות הריון

הפלות – הגדרות

הפלה כימית – כאשר בדיקת הריון הראתה כי התרחשה השרשה, אולם בבדיקת האולטראסאונד המבוצעת לא נצפה ההריון. האישה מקבלת וסת במועד או מעט אחרי המועד.

בהריונות IVF שכיחות גבוהה יחסית של אבחון הפלות כימיות, בעיקר כי מוקדם מאוד מחפשים את ההריון, בעוד שבהריונות "רגילים", אישה לרוב תמתין לאיחור של כמה ימים בוסת וכלל לא תדע שהתרחשה השרשה ולאחריה הפלה

הפלה קלינית מוקדמת – אובדן הריון לפני סוף השבוע ה- 12

הפלה קלינית מאוחרת – אובדן הריון בשבועות 13-20

הפלה ספונטנית – כאשר ההריון נפלט ללא התערבות רפואית

הפלה נדחית – כאשר ההריון האבוד לא "נופל" מעצמו ונדרשת התערבות רפואית (טכנית, הפעולה כמעט זהה להפסקת הריון, אך ביצועה אינו כפוף למגבלות חוקיות)

אובדן הריון לאחר השבוע ה- 20, אינו מוגדר כהפלה, אלא כמוות תוך רחמי

הריון חוץ רחמי (Ectopic Pregnancy)

מצב בו הריון משתרש מחוץ לחלל הרחם.

רוב מכריע (98%) מההריונות החוץ רחמיים משתרשים בחצוצרה, אך ייתכנו גם אתרי השתרשות אחרים.

הריון כזה, יראה תוצאה חיובית בבדיקת הריון, אולם באולטראסאונד ייצפה ההריון מחוץ לרחם

מצב בו עובר אחד משתרש ברחם והשני מחוצה לו מכונה הריון הטרוטופי

הסיכון ב- IVF להריון אקטופי או הטרוטופי מעט גבוה יותר מאשר בהריונות ספונטניים

הריון חוץ רחמי – טיפול

הריון מחוץ לרחם, אינו בר-קיימא וחובה להפסיקו מוקדם ככל האפשר, שכן הוא עלול בהחלט להיות קטלני לאישה ההרה.

במידה וההריון האקטופי אובחן בשלב מוקדם ניתן לעשות זאת באמצעות מתן תרופה (מתותרקאסט), בשלבים מאוחרים יותר או כאשר קיים גם הריון בתוך הרחם שמעוניינים לשמור עליו, ניתן לשאוב את ההריון האקטופי מבעד לחתך בחצוצרה.

הפסקת הריון (Termination of Pregnancy)

מוגדרת כריקון תוכן הרחם, תוך כדי או לאחר גרימת מות העובר.

במקרה ומתגלה מום בעובר, אשר צפוי להותיר אותו מוגבל פיזית ו/או מנטלית במידה כזו, שעל-פי קריטריונים רפואיים ו/או תפיסה חברתית "מוטב מותו מחייו", תוצע להורים האפשרות להפסיק את ההריון.

מבחינה רפואית, ניתן לבצע הפסקת הריון בכל שלב בהריון, אך חוקית הפעולה כפופה למגבלות שונות, כגון: סיבה, גיל ההריון ועוד

במקרה של מום בעובר:

בארה"ב מותרת בכל המדינות הפסקת הריון לפחות עד השבוע ה- 20

במדינות AK, CO, DC, MD, MS, NH, NJ, NM, OR, UT, VT, WV בלבד מותרת הפסקת הריון ללא כל תלות בגיל ההריון (בדומה לישראל, אגב)

הטכניקה לביצוע הפסקת ההריון תלויה בגיל ההריון, במיומנות הרופא ובנוהג המקובל במוסד הרפואי

בשבועות 8-13 הטכניקה הנפוצה ביותר בכל העולם הינה הפסקת הריון כירורגית (D&C) בהרדמה כללית או מקומית

בישראל ובעיקר בארה"ב מקובלת הפסקת הריון כירורגית (D&E) גם בשבועות 14-24

בשאר המקרים מביאים לסיום ההריון באמצעות תרופות הגורמות להשראת הפלה או לידה(Induction Abortion)

בהפסקת הריון מעבר לשבוע ה- 20 מקובל להמית את העובר (Feticide) לפני ביצוע הפעולה, באמצעות הזרקת תמיסת אשלגן כלורי (KCl)

"דילול עוברים"Multifetal pregnancy reduction (MFPR)

מכיוון שבהריונות IVF, לרוב מועברים שני עוברים או יותר, קיים בהריונות אלו שיעור גבוה של הריונות מרובי עוברים.

בשל הסכנות הבריאותיות הכרוכות בהריון מרובה עוברים (כגון: אובדן ההריון כולו או לידת פגים במשקל נמוך במיוחד) ולעתים גם בשל הרצון להמנע מהולדה של יותר מאשר תינוק אחד או שניים באותה העת, נוצר הצורך להפסיק את התפתחותם של חלק מהעוברים, לטובת שיפור משמעותי של סיכויי השרידות והבריאות של העוברים שיושארו.

לרוב מבוצע ההליך במהלך השליש הראשון להריון, אך לא לפני שמזוהה דופק עוברי. בגישה נרתיקית או בטנית, תוך הנחיית אולטראסאונד, מוזרקת תמיסת אשלגן כלורי (KCl) לשק ההריון של העובר אותו "מדללים" וגורמת להפסקת התפתחותו.

בישראל, דילול עוברים מצריך לפי חוק אישור של ועדה להפסקת הריון.

סיכונים: פגיעה בעוברים אשר לא הייתה כוונה לדלל, אובדן ההריון כולו.

למרות הקושי הרגשי הקיים, לעתים, בהחלטה על ביצוע הפעולה, כדאי לזכור, כי הפחתת עוברים משלושה לשניים, מפחיתה בחצי גם את הסיכון לאובדן ההריון כולו וגם את הסיכון ללידה לפני השבוע ה- 32.

הסיכון לאובדן ההריון כולו, בעקבות דילול משלושה לשניים עומד על כ- 5.5%, ערך המתקרב לסיכון לאובדן הריון ספונטני בהריון תאומים "רגיל"

בדיקות בהריון

βHCG

הורמון המופרש מהשכבה העוברית של השלייה (כוריון), נוכחותו בדם או בשתן תאשר הריון

בדיקת שתן ביתית תאשר את קיומו או העדרו בדיקת דם, תציין גם את כמותו

הכפלות בטא (לעתים לא מבוצע)

בדיקות דם שנערכות אחת ליומיים, צפויות להראות הכפלה ברמת ה- βHCG בדם ומהוות אינדיקציה לתקינות התפתחות ההריון הצעיר. קפיצות מעבר לפי שניים ברמת ההורמון עשויות להעיד על הריון מרובה עוברים, אך לא בהכרח

אי הכפלה עלולה להחשיד להריון שאינו מתפתח באופן תקין

אולטראסאונד ראשוני

בשל השלב ההתחלתי של ההריון, קשה לזהות את העובר עצמו, אך ניתן לזהות את שק ההריון ואת שק החלמון ולראות היכן מתפתח ההריון. כמו כן בבדיקה זו ניתן לראות כמה שקי הריון מתפתחים.

אולטראסאונד שני

בבדיקה זו ניתן לקבל אינדיקציה על תקינות ההריון לפי גודל שק ההריון וגודל העובר והשוואתם לגדלים הממוצעים על-פי גיל ההריון.

כאשר הבדיקה מבוצעת סביב השבוע השביעי מצפים לזהות במהלכה דופק עוברי (או דפקים…)

בדיקות בהריון – בדיקות סטטיסטיות

בדיקות אלו מעריכות את הסיכון לכך שהעובר סובל ממומים שונים. מטרתן היא להצביע על חשד מוגבר ולהפנות לבדיקות ספציפיות ובעלות רמת ודאות גבוהה יותר, במידת הצורך. חשוב לזכור, כי תוצאה "לא טובה" אינה מעידה בהכרח על מום ותוצאה "טובה" לא בהכרח שוללת קיומו של מום ואינן ערבות

שקיפות עורפית (Nuchal Translucency)

הבדיקה מבוצעת בין תחילת השבוע ה- 12 לסוף השבוע ה- 14.

בבדיקת נמדדת עובי שכבת הנוזל בעורף העובר באמצעות מכשיר אולטראסאונד.

תבחין משולש / מרובע (Triple / Quadruple Test)

בדיקת דם המבוצעת בין השבועות 15-18 המודדת את ערכי:

חלבון עוברי (AFP)

Estriol (E3)

βHCG

Inhibin A

כאשר תוצאות בדיקות הדם, משוקללות עם תוצאות השקיפות העורפית וגיל התורמת, מתקבל ערך סטטיסטי המבטא את רמת הסיכון למום בעובר. (דגש – מדובר על הריון עובר יחיד !)

בדיקות בהריון – בדיקות חודרניות

בבדיקה חודרנית דוגמים חומר גנטי עוברי ובאמצעות בדיקתו במעבדה ניתן לענות באופן חד-משמעי האם הוא סובל ממחלה גנטית מסויימת או לא.

בדיקות אלו כרוכות בסיכון מסויים (אך נמוך) לאובדן ההריון.

סיבות לביצוען:

כאשר הסיכון להורשת מחלה גנטית לעובר גבוה (למשל, CF) גיל מבוגר של תורמת הביציות

במידה והבדיקות הסטטיסטיות נותנות אינדיקציה לבירור נוסף

במקרים בהם ההורים מעוניינים במידת ודאות גבוהה ככל שניתן

דגימת סיסי שלייה (Chorionic Villus Sampling)

בבדיקה דוגם הרופא באמצעות מחט מונחית אולטראסאונד פיסה קטנה מהשליה ומעביר אותה לבדיקה במעבדה.

יתרונה הגדול הוא שניתן לבצע אותה החל מהשבוע ה- 10 להריון ובמידת הצורך ניתן לבצע הפסקת הריון מוקדמת יחסית ופחות קשה (נפשית ופיזית) יחסית להפסקת הריון מאוחרת בעקבות בדיקת מי-שפיר.

יחד עם זאת, הסיכון לאובדן ההריון בבדיקת סיסי שלייה מוערך בכפול לעומת בבדיקת מי שפיר והוא עומד על-פי הערכות על 1 ל- 100 עד 200

לכן, לרוב מבוצעת בדיקה זו כאשר הסיכון שהעובר נושא מחלה גנטית הוא גבוה (25-50%)

דיקור מי-שפיר (Amniocentesis)

בבדיקה שואב הרופא באמצעות מחט מונחית אולטראסאונד כמות קטנה של נוזל השפיר המקיף את העובר ומעביר אותו לבדיקה במעבדה.

מומלץ שלא לבצע את הבדיקה לפני השבוע ה- 16 להריון על מנת להפחית את הסיכון לסיבוכים.

על פי הערכות הסיכון לאובדן הריון בעקבות דיקור מי-שפיר עומד על כ- 1 ל- 200 עד 400.

בדיקות בהריון – בדיקות אנטומיות באמצעות אולטראסאונד

מטרת בדיקות אלו היא לבחון את מבנה גוף העובר ולנסות ולאתר מומים בו. נוסף על מומים נראים לעין, קיומם של ממצאים שונים ("מרקרים") עשוי להחשיד לבעיות שונות ולהצריך בירור נוסף.

הסמנים (מרקרים) נחלקים לגדולים ולקטנים:

הגדולים מצביעים על חשד מהותי למום ומצריכים בירור ספציפי ויסודי יותר לאותו האיבר

הקטנים (מכונים גם "רכים") יכולים להצטרף ולהגביר חשד, אם התעורר כזה, בבדיקות הסטטיסטיות.

חשוב לציין, כי ברוב המקרים אין המדובר במום. בין הסמנים הרכים, ניתן לציין, למשל: ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה ועוד.

סקירה

בדיקת אולטראסאונד יסודית בה נצפים ונמדדים איברי העובר. בישראל מקובל לבצע שתי סקירות – מוקדמת ומאוחרת

במידה והבדיקה מבוצעת בשבועות 14-16 (מוקדמת), ניתן לסקור את האיברים הברורים (ראש, גו, גפיים כולל אצבעות, איבר מין) ולראות את תקינותם. הבדיקה תחשוף כ- 75% מהמומים שניתן לראות בבדיקת אולטראסאונד ותשלול או תאשר צורך בבדיקות נוספות, כגון: דיקור מי שפיר.

בבדיקה שנערכת בשבועות 18-22 (מאוחרת) ניתן לראות בבירור ממצאים קטנים ולערוך סקירה יסודית לפגמים שלא היה ניתן לראות בבדיקה מוקדמת. בארה"ב ובאנגליה, למשל, בדיקה זו מקובלת כסקירה יחידה.

הבחנה נוספת שנעשית בישראל היא בין סקירה מצומצמת, הבודקת איברים עיקריים, לבין מורחבת הסוקרת "כל מה שניתן"

אולטראסאונד כללי

מתוך מטרה לזהות המשך התפתחות תקינה ואיתור סימני מצוקה עוברית, במהלך השליש השלישי יבוצעו מדי פעם בדיקות בהן ייבדקו:

הערכת משקל וגודל

מיקום שלייה

תנועות העובר

תנועות נשימה

כמות מי שפיר

פעימות לב

בדיקות בהריון – כללי

במידה ולא בוצעו לפני הכניסה להריון או במידה ומתעורר חשד כלשהו, יבוצעו לפונדקאית בדיקות סוג דם, טוקסופלזמה, CMV, עגבת, צהבת, אדמת, HIV, הרפס, פארבו, זיבה, כלמידיה, שחפת ועוד

לאורך כל ההריון נערכות לפונדקאית שקילות, ספירות-דם, בדיקות שתן (בין היתר לאיתור חלבון ו/או סוכר), לחץ-דם, בדיקות רופא כלליות ובדיקה להעמסת סוכר (לשלילת סכרת הריונית)

הכל מתוך מטרה לזהות, לנטר ולעקוב אחרי כל התפתחות שלילית ולאפשר מתן טיפול רפואי הולם או ביצוע בירור נוסף, במקרה הצורך.

באופן עקרוני, פונדקאית נכנסת להריון לאחר שנבדקה ונמצא שהיא בבריאות כללית תקינה ובעלת הסטוריה מיילדותית תקינה בהריונות קודמים.

ככלל, מקובלת בקורת חודשית מתחילת ההריון עד לשבוע ה- 32

בקורת דו-חודשית משבוע 32 ועד לשבוע ה- 36

ולאחר מכן, בקורת אחת לשבוע עד ללידה

הריון בסיכון גבוה

הריון בו קיים סיכון מוגבר לחיי ובריאות האישה ההרה ו/או העובר.

קיימות סיבות רבות, בין אם כתוצאה ממחלות אימהיות שקדמו להריון, כגון: מחלות לב, כליות, סוכרת, כבד, אסטמה, מחלות אוטואימוניות ועוד ובין אם כתוצאה ממצבים המתפתחים במהלך ההריון עם או ללא גורמי סיכון.

הריון בסיכון גבוה מצריך מעקב מדוקדק והענות רבה להוראות הרופא המטפל, בכדי לצמצם את הסיכון לאישה ולעובר.

סיבות נפוצות להריון בסיכון גבוה

רעלת הריוןPre-eclampsia (5%-7% מכלל ההריונות) מצב בו בהריון מעל ל- 20 שבועות מאובחנים יתר לחץ-דם, בצקת וחלבון בשתן.

במקרים של רעלת קלה יש לבצע מעקב, מקרים קשים מהווים סכנה משמעותית לבריאות ולחיי האישה ההרה ולכן במידה ולא ניתן לייצב את מצבה באמצעים תרופתיים, חובה ליילד אותה.

רעלת הריון נפוצה יותר בהריונות מרובי עוברים.

שליית פתח Placenta Previa (כ- 0.5% מכלל ההריונות) מצב שבו השלייה קרובה או מכסה את צוואר הרחם.

עלול להתבטא בדימומים, מצוקה אמהית או עוברית בשלבי הריון מתקדמים.

רוב מכריע של שליות הפתח שיאובחנו לפני השליש השלישי, יתרחקו עם התקדמות ההריון מצוואר הרחם ותתאפשר לידה וגינלית.

במקרה של שליית פתח שלמה או חלקית (קרובה מאוד לצוואר הרחם, אך לא חוסמת אותו) בשליש השלישי, הלידה תערך בניתוח קיסרי.

הפרדות שלייה Placental Abruption (כ- 1% מכלל ההריונות) סיבוך מסוכן מאוד לאם ולעובר בו מתנתקת השלייה מקיר הרחם.

הסיבוך קיים במספר דרגות ועשוי להתאפיין בדימום וגינלי ובמצוקה עוברית חמורה עד כדי אובדן ההריון.

במקרים חמורים, יש ליילד באופן דחוף

הריון עודף (10%-5% מכלל ההריונות) המשך ההריון לתוך השבוע ה- 42 טומן בחובו סיכונים, שכן עם הזדקנות השלייה, חלה ירידה בהעברת החמצן וחומרי המזון אל העובר העלולה להתבטא במצוקה עוברית ובמקרים חמורים אף במותו.

הגישה לטיפול בהריון עודף נעה בין מעקב אחר סימני מצוקה ועד לייזום לידה / ניתוח קיסרי גם ללא סימנים כאלו.

הריון מרובה עוברים (נפוץ במיוחד בהפריות מבחנה) מעבר להשלכות הכלכליות, הלוגיסטיות והנפשיות החיוביות והשליליות של הריון תאומים ולמרות היותו נפוץ ואף מבוקש בקרב הריונות פונדקאות, חשוב להכיר בעובדה, כי הוא הריון בסיכון גבוה (וסליחה על הבאסה).

בהריון תאומים קיים עיכוב יחסי בצמיחה התוך-רחמית המתבטא במשקל לידה נמוך.

בנוסף, כ- 50% מהתאומים נולדים לפני השבוע ה- 36. לידה מוקדמת מקושרת עם תחלואה ותמותה עוברית מוגברות.

הסיכון לרעלת הריון הוא כפול ולהפרדות שלייה הוא פי שלושה לעומת הריון יחיד.

שכיחות גבוהה של ניתוחים קיסריים (כ- 50%) ועליה בסיכון לאנמיה ולסוכרת הריונית מעלים משמעותית גם את התחלואה האימהית.

סיבות אלה יחד מביאות לכך, שהסיכון הכללי לאובדן הריון הוא פי שלושה לעומת הריון יחיד.

מידע (מפחיד) נוסף ניתן למצוא בקישור הבא

סיכום ונקודה למחשבה…

המצגת מציגה ברובה את מה שעלול להשתבש וכפי שברור ממנה קיימים אינספור סיבוכים, מומים, מחלות וסכנות בהריון. יחד עם זאת כמעט קשה להאמין, אבל 95% מהילודים הם בסופו של דבר בריאים לחלוטין.

בשנות השבעים ובכל ההיסטוריה לפני כן, הורים ציפו בחשש ללידת ילדיהם ונדמה שההתפתחות הטכנולוגית העצומה בתחום הגינקולוגיה בשלושים וחמש השנים האחרונות לא רק שלא מסירה מאיתנו דאגה, אלא אף מוסיפה לה.

אז לנשום עמוק ולקוות לטוב

בהצלחה !

הכתוב הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי

מההתחלה ועד הכניסה להריון

הליך הפונדקאות הגאה כולל שלושה שחקנים ביולוגיים:

נותן הזרע – האבתורמת הביציותהפונדקאית

בדיקות קודם לתהליך

מחלות זיהומיות

על מנת לשמור על בריאות העובר והפונדקאית, מבוצעות קודם לתהליך בדיקות לאיתור מחלות זיהומיות.

היקף ומגוון הבדיקות לאיתור מחלות זיהומיות משתנה מאוד בין מדינות שונות ואף בין מרפאות שונות, היות שקיימות אינספור מחלות זיהומיות העלולות לגרום סיכון בדרגות שונות לפונדקאית ולעובר, הכל על-פי שיקול דעת הרופא המטפל והנורמות הרפואיות הנהוגות במדינה.

בין הבדיקות הנפוצות והמקובלות ביותר ניתן לציין:

עבור נותן הזרע, תורמת הביצית והפונדקאיתHIV, עגבת (סיפיליס), צהבת (הפטיטיס) B ו- Cבנוסף – בעיקר עבור הפונדקאיתCMV וסוגי הרפס אחרים, אדמת, טוקסופלזמה, כלמידיה, זיבה, שחפת (בהודו)

אין שום דרך לציין את כל הבדיקות ש"נכון לעשות", לפיכך כדאי שיהיה אמון בסטנדרטים הרפואיים של המרפאה המבצעת את התהליך

בדיקות סקר גנטיות

קיימות מחלות ותסמונות גנטיות רבות שהורים עלולים להעביר לצאצאיהם במקרים בהם קיימת מחלה גנטית ידועה במשפחה, חשוב לבצע בדיקות ספציפיות בשביל לגלות את מידת הסיכון להעברתה. במקרים בהם לא ידועה מחלה גנטית במשפחה, נהוג לבצע מספר בדיקות לאיתור נשאות, בהתאם למוצא ההורים.

כאשר יוצאים מתוך ההנחות: שהאב יהודי, שתורמת הביציות אינה יהודיה ואינה חולה בעצמה במחלה גנטית – כמעט בכל מקרה, די בביצוע בדיקות גנטיות לאב בלבד, כאשר המקובלות ביותר יועדות לאיתור נשאויות ל: CF, טיי זקס ו- SMA.

חריג בולט הוא תסמונת ה"איקס השביר" – מחלה גנטית העלולה להיות מועברת מאישה בריאה לחלוטין, בעיקר לצאצאיה הזכרים. לפיכך ממליצים גנטיקאים שתורמת הביציות תבצע בדיקה זו.

ייתכנו בדיקות נוספות בהתאם למוצא העדתי של האב יש להתייעץ עם גנטיקאי / אחות קדם-הריון !

ולעניין עצמו…

יצירת העובר נעשית באמצעות הפריה חוץ גופית IVF (In Vitro Fertilization)

בתהליך מפרים ביצית שנתרמה בזרע האב ולאחר הדגרה מחזירים את העובר שנוצר לרחם הפונדקאית – פונדקאות כזו מכונה Gestational Surrogacy

(ב- 1985 נולדה בארה"ב התינוקת הראשונה בהיסטוריה שלא היה לה קשר גנטי לאישה שילדה אותה)

הזרע

הזרע עצמו (Semen) מורכב מתאי הזרע (Sperm), הנושאים את המידע הגנטי שמעביר האב ומנוזל הזרע, אשר תפקידו להגן ולהזין את תאי הזרע בדרכם ה"רגילה" והמפרכת מנרתיק האישה, דרך צוואר הרחם, חלל הרחם ועד לחצוצרה, בה מתרחשת הפגישה עם הביצית

תוך המנעות משימוש בחומרי סיכה כלשהם, האב המיועד שופך זרע לתוך כוסית סטרילית. על מנת לעבוד עם הזרע במהלך הפריה, יש צורך להפריד את תאי הזרע מנוזל הזרע, שכן אין לנוזל זה תפקיד או צורך בהפריית מבחנה.

תהליך זה מכונה "שטיפת זרע" (Sperm Washing) והוא נעשה בצורה עדינה והדרגתית, על-מנת למנוע פגיעה בתאי הזרע.

בדיקת הזרע

בתחילה מערבבים בעדינות את נוזל השפיכה, על מנת להבטיח פיזור אחיד של תאי זרע בנוזל.

לאחר מכן נלקחת דגימה מזערית לבדיקה (Semen Analysis), בבדיקה מבררים בעיקר מספר מדדים:

ריכוז – כמות תאי הזרע במ"ל נוזל

תנועתיות – אחוז תאי הזרע הנעים קדימה

צורה – אחוז תאי הזרע בעלי צורה תקינה

שטיפת הזרע

שמים במבחנה את נוזל השפיכה עם נוזל פיזיולוגי (נוזל הדומה לנוזלי הגוף מבחינה כימית) ומכניסים לצנטריפוגה. לאחר מספר דקות, מתרכזים תאי הזרע החיים בתחתית המבחנה.

השבחת הזרע

לאחר השטיפה, מבצעים "השבחה" – בהשבחה למעשה מפרידים בין השחיינים המצוינים לבין הפחות טובים בשיטת Swim-Up: לאחר ששואבים ומשליכים את הנוזל מהחלק העליון של המבחנה, מוסיפים בעדינות למבחנה נוזל פיזיולוגי חדש תאי הזרע בעלי התנועתיות הטובה ביותר הם אלו שיצליחו בתוך כחצי שעה הגיע מתחתית המבחנה לחלק העליון של הנוזל.

כעת נותר רק לאסוף את הנוזל הפיזיולוגי מראש המבחנה, המכיל את תאי הזרע בעלי התנועתיות הטובה ביותר.

לאחר ההליכים הללו, שוב ייבדק הזרע במיקרוסקופ בשביל לוודא את תקינות הדגימה.

ניתן להשתמש בנוזל זה באופן מיידי ולהפרות איתו ביציות וכן ניתן להקפיאו לשימוש עתידי או לצורך

הטסה למרפאה בה תבוצע ההפריה

הקפאת הזרע

מכניסים את הנוזל הפיזיולוגי המכיל את תאי הזרע לתוך קשית ואוטמים אותה. מכניסים את הקשית לקירור קצר בטמפ' של כ- 4 מעלות, לאחר מכן חושפים את הקשית לאדי חנקן נוזלי למשך זמן קצר ולבסוף משקעים אותה בתוך החנקן הנוזלי עצמו בו היא נשארת עד לשימוש.

זרע יכול להשמר, תיאורטית, עד לקץ הימים בטמפ' של (196-) מעלות. באופן מעשי הזרע הותיק ביותר בו נעשה שימוש היה בן כעשרים וחמש שנים.

הביצית

בתחילת גיל ההתבגרות, מצויים כ- 400,000 זקיקים בשחלותיה של אישה. כל זקיק מכיל בתוכו ביצית לא בשלה.

במהלך שנות הפריון, מדי כחודש (מחזור), עובר מספר רב של זקיקים תהליך של גדילה והבשלה, אולם רק זקיק אחד עובר תהליך של הבשלה שלמה וכאשר הוא פוקע, משתחררת מתוכו ביצית בשלה ומוכנה להפריה. כאלף זקיקים בממוצע "הולכים לאיבוד" בכל מחזור. בסוף שנות הפריון, לא נותרים כלל זקיקים בשחלות האישה.

תהליך גדילת הזקיק והבשלת הביצית מווסת באמצעות שני הורמונים המגיעים מהמוח:

FSH – Follicle Stimulating Hormone

LH – Luteinizing Hormone.

ה- FSH (הורמון מגרה זקיק), מעודד את הזקיקים שבשחלות להתפתח, לגדול ולהבשיל את הביציות שבתוכם

ה- LH (הורמון ההצהבה) גורם להבשלה הסופית של הזקיק ולפקיעתו ועל-ידי כך לשחרור תוכן הזקיק (נוזל זקיקי וביצית)

מכיוון שבהליך של IVF הסיכוי להשיג הריון מביצית אחת הוא נמוך למדי, השאיפה היא להשיג מספר גדול של ביציות, מהן ניתן יהיה להפיק מספר עוברים, כאשר מהם ניתן יהיה ליצור הריון אחד לכל הפחות.

הדבר נעשה באמצעות מתן הורמונים בזריקות לתורמת הביציות ומכונה "גירוי שחלתי".

במתן ההורמונים על הרופא לאזן בין הסיכונים הנובעים ממינון יתר

לבין השאיפה לקבל מספר גדול של ביציות, אשר יגדיל את סיכויי ההצלחה של התהליך כולו.

שאיבה של 10-20 ביציות בשלות נחשבת למוצלחת ומאוזנת.

הכנת התורמת

ראשית יש לסנכרן בין המועד המתוכנן לשאיבת הביציות לבין מועד העברת העוברים לרחם הפונדקאית (מכונה גם "החזרה")

מכיוון שקודם לשאיבת הביציות נדרשים כ- 10-12 ימים של גירוי שחלתי ומכיוון שמיום השאיבה יש להמתין להתפתחות העוברים עוד כ- 3-5 ימים בטרם יוחזרו לרחם, מקבלת התורמת גלולות למניעת הריון (אשר עוצרות את תהליך הביוץ) עד כשבועיים וחצי לפני מועד ההחזרה המתוכנן ורק אז מתחילה בנטילת ההורמונים לגירוי השחלתי. לגלולות יתרון נוסף, שכן הן משפרות את תגובתיות השחלה להורמונים החיצוניים ועוזרות להניב מחזור תרומה טוב יותר.

גירוי שחלתי

לאחר סיום נטילת הגלולות מקבלת התורמת FSH במטרה לגרות את שחלותיה לייצר מספר זקיקים וביציות בשלות, הגדול משמעותית מאשר במהלך מחזור פיזיולוגי. התהליך מכונה Controlled Ovarian Hyperstimulation) COH) והתוצאה המיוחלת היא Super Ovulation

הביצית – גירוי-יתר שחלתי

כל אישה מגיבה באופן אישי ושונה לאותו מינון של FSH ולכן קשה להעריך מה יהיה מספר הביציות שתושגנה בהליך כאשר הוא מבוצע בפעם הראשונה, מאותה הסיבה יש לנקוט זהירות יתרה בכדי להמנע מגירוי-יתר שחלתי (OHSS), שהוא מהסיבוכים המסוכנים ביותר של הליך התרומה.

במחזור התרומה השני ואילך, כבר קיימים נתונים לגבי המינונים המתאימים לאותה התורמת וכן סדר הגודל של ביציות שניתן להפיק במינונים אלו

מעקב זקיקים

על מנת להמנע מסיבוכים מצד אחד ולהגיע לתוצאות שאיבה אופטימליות מצד שני, במהלך ימי הגירוי השחלתי עורכים מעקב מדוקדק אחר תגובת השחלות וגדילת הזקיקים, באמצעות בדיקות דם ואולטראסאונד.

באופן זה, ניתן לערוך שינויים במינוני ההורמונים בהתאם לצורך וכן לקבוע מועד שאיבה שבו התוצאות תהיינה הטובות ביותר.

ניבוי מספר ביציות

על מנת לנסות ולנבא את כמות הביציות שתושגנה בשאיבהמשתמשים בעיקר בשלושה מדדים:

מספר הביציות במחזור תרומה קודםרמת AMH (בדיקת דם) – ככל שהיא גבוהה יותר, צפויה תגובת השחלה לגירוי להיות טובה יותר ומספר הביציות גדול יותרAntral Follicles Count – ספירה באמצעות אולטראסאונד של זקיקים קטנים בשחלה – ככל שיש יותר, כך ניתן לצפות לתגובה טובה יותר לגירוי השחלתי ובסופו של דבר שאיבת יותר ביציות

לקראת שאיבת הביציות

לאחר כ- 10-12 ימי גירוי שחלתי ובהתאם לתוצאות הבדיקות, ניתנתזריקה המקבילה בפעולתה ל- LH, אשר מכינה את הזקיקים באופן סופי לקראת השאיבה לאחר כ- 36 שעות מנתינתה. יש להקפיד לשאוב את תוכן הזקיקים בשעות הקרובות לתום 36 השעות, שכן אחרת הם יפקעו באופן טבעי והביציות תאבדנה.

כיום משתמשים בתרופות המפחיתות מאוד את הסיכון לכך.

שאיבת הביציות

השאיבה עצמה מתרחשת בחדר ניתוח ותחת טשטוש או הרדמה. הרופא מזהה את הזקיקים בבירור באולטראסאונד ושואב את תוכנו של כל זקיק וזקיק למבחנה נפרדת.

אמנם לא מכל זקיק תופק ביצית, אך ככל שיזוהו יותר זקיקים וישאבו, כך צפוי מספר הביציות שיתקבל להיות גבוה יותר.

בחדר סמוך, מקבל אמבריולוג את המבחנות ומאתר את הביציות בנוזל הזקיקי. הביציות נבדקות בכדי לברר את בשלותן להפריה – ביציות בשלות יועברו לאחר מספר שעות להפריה, ביציות שאינן בשלות יושמו באינקובטור למשך עד 36 שעות, בתקווה שתבשלנה ותופרינה לאחר מכן.

שימוש בביצית מוקפאת או טריה

בניגוד לזרע ולמרות שחלה התקדמות טכנולוגית בתחום, עדיין הקפאת ביציות מפחיתה את סיכויי ההצלחה להשגת הריון ולכן, ברוב המקרים מומלץ לבצע את ההפריה ביום בו נשאבות הביציות מהתורמת

ניתן לבצע הפריה מזרע טרי או מזרע מופשר, ללא פגיעה של ממש בסיכויי ההצלחה

ההפריה

Standard IVF

(ב- 1978 נולדה באנגליה לואיז בראון)

בצלוחית פטרי מונחות הביציות וסביב כל ביצית יושמו כ- 100,000 תאי זרע. הצלוחית תושם באינקובטור למשך כ- 16-18 שעות ולאחריהן ניתן יהיה לזהות חלוקה ראשונית של העובר החדש, מה שיעיד על הפריה מוצלחת.

ICSI

(ב- 1992 נולד בבלגיה תינוק ראשון לשיטה זו) במקרים בהם ספירת הזרע נמוכה במיוחד או כשמעוניינים להשיג שיעור הפריה גבוה יותר (מקובל כאשר מלאי הביציות מוגבל, כמו במקרה של תרומת ביצית) ייעשה שימוש בטכנולוגיית ICSI (Intra Cytoplasmatic Sperm Injection): תחת מיקרוסקופ, תוך שימוש בכלים ייעודיים יוזרק תא זרע יחיד לכל ביצית.

הפריה – העובר הראשוני

לאחר ההפריה, מדי יום יוצאו העוברים מהאינקובטור וייבדקו. כשלושה ימים לאחר ההפריה, צפוי העובר להכיל כ- 8 תאים. כארבעה ימים לאחר ההפריה, יכיל כ- 32 תאים ויכונה מורולה. כחמישה ימים לאחר ההפריה, צפוי העובר להכיל כ- 70-100 תאים ויכונה בלסטוציסט

ההעברה לרחם הפונדקאית תתרחש בשלב שמונת התאים או בשלבים המאוחרים יותר, בהתאם לגישה המקובלת במרכז הרפואי.

בהעברת בלסטוציסט לרחם נהנים משיעורי הריון גבוהים יותר, אך מכיוון שלצורך הגעה לשלב זה יש צורך ביומיים נוספים מחוץ לגוף, קיים סיכון לאובדן עוברים, שכן רבים לא שורדים את היומיים הללו.

לפיכך, כאשר מתקבל מספר רב של עוברים תקינים בשלב שמונת התאים, קיימת נטייה לדחות ביומיים את העברתם לרחם ולהדגירם לשלב הבלסטוציסט וכך להנות משיעורי הריון משופרים.

PGD – Preimplantation Genetic Diagnosis – אבחון טרום-הריוני

(ב- 1990 נולדה בלונדון תינוקת ראשונה לשיטה זו)

זהו הליך שבאמצעותו ניתן לבדוק את הפרופיל הגנטי של עוברים שנוצרו במעבדה בטרם החזרתם לרחם.

ההליך חוסך ככלל* את הצורך בבדיקות טרום לידתיות מסוימות, כגון בדיקת מי-שפיר או סיסי שלייה ומאפשר להחזיר לרחם אך ורק עוברים בהם לא נמצא פגם גנטי. היות וקיים סיכון נמוך לטעות, מומלץ להורים בכל מקרה שכן לבצע בדיקות טרום-לידתיות לאיתור מומים

ההליך מהווה פתרון למקרים בהם ההורים נושאים מחלה גנטית קשה, בכך שהוא חוסך את הקושי הרב הכרוך בהמתנה לבדיקה במהלך ההריון, בלקיחת ההריון "על תנאי" עד לקבלת תוצאות הבדיקה והפסקת ההריון במידה ותוצאות הבדיקה לא טובות.

עם התפתחות הטכנולוגיה, החל שימוש בה גם במקרים בהם לא ידועה מחלה גנטית, אולם קיים

סיכון משמעותי למום כרומוזומלי בעובר – כגון, תסמונת דאון בעקבות גיל גבוה של האם, במקרים כאלו מכונה הבדיקה PGS (Preimplantation Genetic Screening)

PGS

כיום, במקרים בהם מבוצע ממילא הליך IVF, בוחרים לעתים ההורים לבצע בדיקה זו בכדי לבחור את מין העובר.

הבדיקה מבוצעת בשלב שמונת התאים או לאחריו, באמצעות שליפה של תא אחד מתוך כדור התאים ובדיקתו למיפוי הפרופיל הגנטי שלו

העברת העוברים לפונדקאית

בחירת עוברים

לקראת העברת העוברים, יבחן האמבריולוג את סך העוברים וייתן לכל אחד מהם דירוג, על בסיס מספר קריטריונים, כגון: מספר התאים, מראה התאים, אופן הגדילה ועוד.

בהתאם לקריטריונים רפואיים, מדיניות המרפאה ולרצון ההורים, יועבר מספר שבין עובר יחיד לארבעה (לא מקובל בצפון אמריקה, נפוץ יותר בהודו) לרחם הפונדקאית.

מספר העוברים

ככלל, ככל שיועברו יותר עוברים, כך יגדל הסיכוי להריון, אך איתו יגדל גם הסיכון להריון מרובה עוברים (תאומים ויותר)

מעבר להשלכות הנפשיות של הריון מרובה עוברים, לא כדאי להקל ראש בסיכונים הרפואיים הכרוכים בו, שכן הם משמעותיים ואמיתיים. (Octomom, Nadya Suleman)

שאר העוברים יוקפאו בחנקן נוזלי, לשימוש עתידי. סיכויי ההצלחה נמוכים מעט בשימוש בעוברים קפואים לעומת שימוש בעוברים טריים

הכנת הפונדקאית

קודם להעברת העוברים לרחם הפונדקאית, עליה לעבור הכנה הורמונלית, אשר תגדיל את הסיכוי להשתרשות תקינה בדופן הרחם וזאת באמצעות יצירת "חלון השרשה":

במשך כשבועיים הפונדקאית תקבל אסטרוגן, אשר יגרום לשגשוג רירית הרחם ואז כשלושה-חמישה ימים קודם להעברת העוברים, תקבל גם פרוגסטרון בנוסף, אשר יכין את רירית הרחם לקליטת העוברים.

העברת העוברים לפונדקאית

בהליך קצר ובדרך כלל נטול כאב, יוחדר קטטר מבעד לצוואר הרחם, אל תוך הרחם, שם יונחו העוברים שהוטענו בקטטר.

ניתן לבצע פעולה זו תחת הנחיית אולטראסאונד, להגברת הדיוק בבחירת המיקום.

לאחר הפעולה, נבחן הקטטר בכדי לוודא, כי העוברים כולם אינם בתוכו עוד.

העברת העוברים לפונדקאית – השרשה

כ- 10 ימים לאחר החזרת העוברים, במידה ואכן עובר אחד או יותר השתרשו ברחם, ניתן לזהות את ההורמון βHCG בדם הפונדקאית.

על הפונדקאית להמשיך ולקבל תמיכת פרוגסטרון עד לשבוע 10-12 על מנת לשמור על ההריון.

בדיקת אולטראסאונד שתערך כשבוע לאחר בדיקת הדם, תדגים נוכחות של שק חלמון בחלל הרחם:

בשעה טובה, אתם בהריון

סיכויי הצלחה

הצלחה בתהליך פירושה לידת תינוק חי

קיימים פערים גדולים בין מרפאות שונות ובין ארצות שונות, כתלות בגורמים רבים.

נתונים מהעשור האחרון בארה"ב מראים שיעור ממוצע של כ- 60% ללידת תינוק חי, בכל מחזור החזרה של עוברים טריים שהושגו מתרומת ביצית.

כדאי לשים לב ש:

החזרת יותר משני עוברים אמנם מגדילה את הסיכוי להריון, אך דווקא מקטינה את הסיכוי ללידת תינוק חיהשפעת גיל הפונדקאית על הסיכוי ללידת תינוק חי אינה משמעותית

בהצלחה !

פורסם לראשונה באתר מאקו

צועדים בגאווה לגן ולבית הספר

לפני כשבועיים חגגנו בגן של בתנו אלה את סיום שנת הלימודים הראשונה של חייה. קבוצה של כעשרה בני שנתיים מתוקים ונמרצים התרוצצו ברחבת הגן ואנו ההורים הנרגשים הבטנו בהם בגאווה. עבורי ועבור בן זוגי, זו לא הייתה רק ההתרגשות על הצמיחה והתפתחות הרבה שעברה על הילדה, אלא גם על ההשתלבות המוצלחת והחלקה שלנו כמשפחה חד מינית יחידה וראשונה מסוגה בגן זה.

בעוד מספר ימים תחל שנת הלימודים וכמה אלפי זוגות ויחידים של הורים מהקהילה הגאה יישלחו את ילדיהם למסגרות חינוכיות, מי לגנים ומי לבתי הספר. באופן טבעי החששות וסימני השאלה נוגעים גם באופן שבו תתקבל המשפחה השונה בתוך מסגרת שמורכבת ברובה ממשפחות קונבנציונאליות. אפילו בתל אביב, בירת הקהילה, משפחה גאה של שתי אימהות או שני אבות תימצא את עצמה בדרך כלל כיחידה בכיתה. אך האם שונות זו תיתפס כחריגות שלילית או שאולי דווקא תקבל תשומת לב חיובי ותהווה גשר ליצירת קשרים וחברויות? כיצד ניתן לסייע לילדים לחוש בטחון וקבלה בתוך המסגרת ומהי הדרך הראויה להתמודד עם גילויים של הומופוביה מצד ילדים, הורים ומורים? נסקור מספר טיפים עיקריים להורה הגאה בפרוס שנת הלימודים החדשה.

היו פתוחים לסקרנות כלפיכם : אפשר בשמחה לקבוע שבמרבית המקרים, המשפחה הגאה תתקל אמנם בהרבה מבטי סקרנות מלווים לא פעם בשאלות, שלעיתים יכולות להחוות חודרניות, אך התעניינות זו מגיעה מתוך רצון לדעת, להכיר ואף להתקרב. כהורים חשוב ומומלץ להגיע מוכנים לסקרנות ולחוסר הידע ולדעת שככל שתפגינו נינוחות, סבלנות וסובלנות כלפי ההתעניינות של הסביבה, כך יגדל הסיכוי לבנייה של קשרים חיוביים עם הורים אחרים ועם הצוות החינוכי. עבור מרבית ההורים ואנשי הצוות החינוכי אתם ערוץ המידע היחידי להכרת משפחות גאות וביכולתכם ליצור עבורם תהליך של למידה משמעותי מאין כמוהו. לכן, נסו לענות לכל השאלות בלי לחפש בהן דווקא ביקורתיות וחוסר קבלה ואולי אף תצליחו ליהנות מהיותכם אטרקציה.

ערכו שיחת תאום ציפיות עם הצוות החינוכי : הורים גאים רבים טרודים בשאלה כיצד יתייחס הצוות החינוכי בגן או בבית הספר למבנה המשפחתי השונה. ישנם סימנם מעודדים מהתקופה האחרונה ,כמו חוברת הסברה על משפחות חד מיניות שהופצה לצוותי גנים, שמבשרים כי השינויים במבנה המשפחה המסורתית מחלחלים גם אל מערכת החינוך, אך אין להסתמך על כך. בכדי למנוע מצבים לא נעימים, כגון מסיבת יום משפחה שבה יתעלמו כליל ממשפחות שאינן " אימא-אבא-ילד", ערכו שיחת היכרות ותאום ציפיות עם צוות הגן בתחילת השנה. שתפו אותם בחששות שלכם וברצון שלכם להתייחסות שוויונית גם למבנה המשפחה שלכם וכך תבטיחו שהנושא יהיה במודעות הצוות לאורך כל שנת הלימודים. חשוב עם זאת, שהציפיות יהיו ריאליות וייקחו בחשבון שעדיין תשומת לב מרבית תינתן למשפחות הקונבנציונליות ולא יצונזרו שירים שמדברים על "אימא" (עבור אבות הומואים) או "אבא" (עבור אימהות לסביות).

שימרו על ערוץ תקשורת קבוע עם הצוות החינוכי: עצה זו נכונה לכלל ההורים אבל חשובה במיוחד להורים במשפחות הגאות שזקוקים לשיתוף הפעולה המלא עם הצוות כדי להבטיח לילדיהם אווירה תומכת ומקבלת. שמירה על קשר רציף עם המורות והגננות יבטיח שתהיו עם יד על הדופק לגבי האופן שבו ילדיכם משתלבים במסגרת וכך תוכלו להגיב במהירות וביעילות בשיתוף הצוות לכל אירוע חריג.

גלו ערנות כלפי גילויי הומופוביה וטפלו בהם מידית: על פי רוב הורים וילדים ממשפחות חד מיניות אינם מדווחים על תגובות שליליות כלפי מבנה המשפחה שלהם מצד ילדים אחרים ומצד מורים וגננות. עם זאת, עלולים להיות גילויים של הומופוביה מוסווית יותר או פחות, במיוחד בגילאי העשרה, שיכולים להקשות. אפילו השימוש של ילדים במילה "הומו" כשם גנאי יכול לעורר תחושות אי נוחות ובושה לילדיכם. היו ערניים לילדיכם ושימו לב לתנודות משמעותיות במצב רוחם, שיכולות להעיד על קשיי התמודדות בבית הספר ואולי אף על גילויי הומופוביה. במקרים רבים גילויי הומופוביה יצרו תחושות בושה שיגרמו לילדכם להסתיר ולהכחיש את האירועים. זכרו כי האופן שבו אתם מגיבים להתנהגויות כאלה מהווה מודל עבור ילדכם. אם תגיבו באופן רופס וסלחני מדי, הילד יכול לחוש תחושות שלילות עוד יותר ולחוש כי הוא בודד במערכה. מאידך, חשוב להתחשב בתחושות הילד גם באופן התגובה שלכם ולהימנע מצעדי תגובה חריפים מדי שיכולים להקשות עליו מול חבריו. הכרחי במקרים של התנהגויות הומופוביות מצד ילדים אחרים לערב את צוות החינוכי ואת הוריהם של הילדים הפוגעים, ולנסות ולהפיק ממקרים אלה גם רווח חינוכי לכלל הילדים במסגרת, כמו פעילות הסברה על משפחות שונות ועל קהילת הלהט"ב.

לסיום, כדאי לזכור שבסופו של דבר על אף הייחודיות של משפחותינו, עיקר ההתמודדות, הן של הילדים והן של ההורים תהיה דומה להתמודדות של כלל המשפחות, וכי רב הדומה על השונה. שנת לימודים מוצלחת ופורייה לכולם!

פורסם לראשונה באתר מאקו

לאחרונה קיבלו עשרות זוגות גייז ויחידים, שנמצאים בתהליכי פונדקאות בהודו וטרם נכנסו להריון, הודעה על כך שלא יוכלו, לעת עתה, להמשיך בניסיונות ההפריה במרפאות ההודיות. הודעה דרמטית זו הגיעה על רקע שינויים בירוקרטיים שמשמעותם לעת עתה אחת: זוגות גייז ויחידים לא יוכלו לבצע תהליכי פונדקאות בהודו. המדינה שאפשרה לרבים לממש את חלום ההורות שלהם, סגרה בפני בני הקהילה את השער ולמי שהחל בתהליך המורכב הזה זוהי בשורה קשה ומרה.

כשקראתי לראשונה על ההתפתחות המאכזבת הזו נזרקתי אחורה לרגעים קריטיים בתהליך הארוך שעברנו בן זוגי ואני עד שהבאנו את בתנו אלה לעולם.

נזכרתי בהודעת אימייל שקיבלנו לאחר שני ניסיונות הפריה כושלים במרפאה במומבאי, ובה הודיע מנהל המרפאה כי על רקע שיעורי הצלחה נמוכים הוא משעה כל פעילות הקשורה במסלולי תרומת ביצית ופונדקאות עד להודעה חדשה. הרגשנו כי בבת אחת לקחו לנו את החלום וזה היה רגע כואב מאד שהציף אותנו בחוסר אונים. כל הפנטזיות והתוכניות היפות שרקמנו התנפצו ולא היה נראה שיכולה להיות אלטרנטיבה. שוב חזרנו לנקודת ההתחלה שבה מחד היה חלום ברור – להיות הורים בלעדיים ולבנות תא משפחתי שלם ומאידך,ללא דרך למימוש החלום. בלית ברירה שוב עלתה האלטרנטיבה – הורות משותפת עם אישה, ושוב צפו מחדש הקשיים הבלתי אפשריים של סיטואציה זו עבורנו. כיצד נכניס לתוך הזוגיות שלנו גורם שלישי זר ונבטיח שתישמר ההרמוניה? כיצד ניפרד מהדבר היקר לנו מכל לחלק ניכר מן הזמן בכל שבוע? ולמה לעזאזל אין לנו הזכות כמו כל זוג אחר – איש ואישה או אישה ואישה, לגדל ילדה או ילד בעצמנו ולהיות משפחה?

כשהאלטרנטיבה כה בעייתית, התחילו גם מחשבות כפירה. אולי זה מלמעלה? אולי בכלל לא נועדנו לזה וסתם שגינו באשליה? הבטתי בכאב בכל זוגות החברים הסטרייטים שלנו ותהיתי איך בכלל אוכל להמשיך ולבקר בביתם, לשמוח בשמחתם עם ילדיהם, כשעבורי זו לחיצה על פצע כואב ומדמם. בצר לי, התחלתי לקרוא מאמרים וחומרים על חיים ללא הורות. כן, יש חיים ללא הורות, כך הסתבר לי, ובאירופה, בניגוד לישראל, זה אפילו מקובל ונורמטיבי. מחשבות פילוסופיות על מהות הצורך בילדים עלו בי ותהיתי האם מדובר רק במכבש לחץ האופייני לחברה בה אנו חיים או שמא אכן מדובר בדחף טבעי וחזק דיו בכדי לעמוד בקשיים שעומדים בדרך למימושו.

וכמו בפעמים רבות בחיים, דווקא כשמרפים קצת, מגיעה תפנית בלתי צפויה. במהלך שיחת חולין סיפרה לי ידידה על מכר שעבר עם בן זוגו תהליך פונדקאות בארה"ב והציעה לי שאשוחח עימו. "זה כל כך יקר, אין סיכוי. זה סתם יתסכל אותי" אמרתי, אך בכל זאת התקשרתי. אכן, העלויות שסיפר עליהן היו דמיוניות עבורנו אבל לפתע עלתה מחשבה חדשה. תהיתי אם בכל זאת, אולי אפשר למצוא דרך שפויה יותר ואפשרית עבורנו. נכנסתי לאובססיית מחקר. יום ולילה חרשתי כל אתר וכל פורום, כל בלוג וכל פוסט שנכתב בנושא ולאט לאט התבהרו אופציות למסלולי פונדקאות במחירים שפויים יותר. שער הדולר החליט לחייך וירד משמעותית וגם הורינו החליטו להתגייס ולסייע לנו במה שניתן. התחלנו פרק חדש במסע עם תקווה מחודשת ובעיקר עם הבנה אחת חזקה – אין דרך חזרה. אנחנו על המסלול הזה עד התחנה הסופית, עד שנזכה להחזיק את ילדתנו.

ואכן, הדרך גם בהמשך לא הייתה קצרה ופשוטה. בכדי לחסוך עלויות, נאלצנו לקצר תהליכים ולהתפשר ולא פעם אף שילמנו על כך מחיר. כך, גילינו שפונדקאית בה בחרנו סבלה מתסמונת דו קוטבית, אחרת ברחה לנו אחרי שהתחייבנו ושלישית גילתה שבעלה בוגד בה ממש לפני החתימה על החוזה. גם לבסוף כשמצאנו מישהי נפלאה שהפכה לחברה טובה, גילינו שהטבע לא תמיד נוהה אחר משאלות הלב ושלושה ניסיונות הפריה נסתיימו ללא הריון. ושוב, האכזבה והכאב, ושוב המחשבות על חוסר הצדק בעולם ועל המכשולים שהוא מציב בפנינו, אך הפעם כבר ידענו – אנחנו לא מוותרים.

ברגע כואב שזכור לי במיוחד פנתה אלי נרגשת פסיכולוגית עמיתה ואמרה לי בביטחון כי כשיגיעו לעולם הילד או הילדה שלנו , נרגיש שדווקא בשבילם, היה שווה לעבור את ה-כל. האמירה הזו חדרה אלי ועודדה אותי אפילו שעוד לא ידעתי עד כמה היא תסתבר כנכונה. בסופו של מסע ארוך, אחרי 5 שנים מפרכות, הגיעה בתנו אלה לעולם ובשבילה, ובמיוחד בשבילה, היה שווה לעבור הכל.

לכם, ההורים שבדרך שמרגישים שלקחו להם את החלום, אני קורא לא לוותר ולא להרים ידיים. הדרך שנראתה סלולה עלולה להשתנות, להיחסם לרגעים ואז לקבל תפנית בלתי צפויה, אך בשום פנים ואופן אל תתנו לכל זה לייאש אתכם. אני מאמין כי מי שרוצה בכל מאודו לממש את ההורות שלו, יעשה זאת ואף פקיד או נוהל בירוקרטי, הפריה כושלת או חוסר מזל מצטבר, לא יעצרו אותו. אז דווקא עכשיו – אל תוותרו על החלום.

פורסם לראשונה באתר מאקו

הרגע המיוחל הגיע. קיבלתם את הטלפון או את הודעת המייל עם הבשורה לה חיכיתם יותר מכל: אתם והפונדקאית שלכם בהריון! ההתרגשות והשמחה שיציפו אתכם נעימים וצפויים, במיוחד משום שלא פעם הבשורה הגיעה אחרי חודשים ארוכים של המתנות ואכזבות. עם זאת, זו רק תחילתו של מסע מורכב וייחודי ונכונה עוד התמודדות לא פשוטה בדרך. ההיריון שעוברים זוגות הנעזרים בשירותי פונדקאות בחו"ל אינו דומה לחוויית ההיריון המוכרת לזוגות סטרייטים, בהם האישה נושאת את ההיריון בעצמה, ולכן נדרשת התאמה של הציפיות ודרכי ההתמודדות.

מה עושה המרחק?

ההבדל המשמעותי העיקרי בין ההיריון הסטנדרטי להריון הפונדקאות (ובמיוחד כשזה נעשה בחו"ל) הוא המרחק. בעוד בהריון הרגיל העובר נמצא קרוב קרוב, בתוך הבטן, בהריון הפונדקאי הכל מתרחש במרחק אלפי קילומטרים, אי שם בארץ זרה. בעוד הבטן ההריונית גדלה ומסמנת כך את התקדמות ההיריון באופן הוויזואלי והברור ביותר, בהריון הפונדקאי העדות היחידה להתקדמות מגיעה מדיווחים המתקבלים מדי פעם אודות בדיקות ותוצאותיהן ומלוח השנה, שמתקדם ומעיד על שבועות ההיריון שנעים קדימה. המרחק, שהוא כביכול היבט טכני וגיאוגרפי מביא לשתי צורות עיקריות של תגובה והתמודדות – ניתוק וחרדה. שתי דרכי התמודדות אלה יכולות להתקיים במקביל אך לעיתים אנשים נוטים להגיב יותר באחת מהן.

המתנתקים

תחת קטגוריה זו, נמצאים הורים מיועדים, שהמרחק מעודד אותם להתנתק מחוויות ההיריון וכמעט לשכוח את קיומו. אפשר להבין, מדוע כאשר תהליך מתרחש כל כך רחוק מאיתנו והתקדמותו כה בלתי מוחשית, קל להדחיק את הנושא ולא להתעסק בו ביום יום. חיי השגרה המוכרים ממשיכים כאילו דבר לא השתנה והמחשבות על השינוי הדרמטי שהולך להתרחש נדחקות לקרן זוית.

"כשנגיע לגשר נחצה אותו" או "כשנצטרך להתמודד אני בטוח שיהיה בסדר" – אלה המשפטים הטיפוסיים שמעידים על תהליך ניתוק רגשי שצובר תאוצה. חלק מניתוק רגשי זה טבעי ומובן, ולפעמים אף שומר ומגונן על ההורים המיועדים בפני הפחד לאבד את ההיריון, במיוחד בשלביו המוקדמים והשבריריים. עם זאת, ככל שההיריון מתקדם וההתנתקות הרגשית ממנו נמשכת, היתרונות הגלומים בכך נעלמים והולך וגובר הסיכון לעתיד. בסופו של דבר מגיעה הלידה, שהיא מן הסתם שיאו של ההיריון ומהווה אירוע דרמטי ביותר בחיי כל הורה ועם הלידה, עלולים אלה, שהתנתקו במשך כל ההיריון, לצנוח בבת אחת לתוך מציאות חדשה, אליה לא נעשתה כל הכנה רגשית. שאלות ודילמות, שניתן היה להתכונן אליהן מראש ולדמיינן בפנטזיה, נותרו ללא כל עיבוד ומענה ועכשיו נדרש ההורה הטרי להתמודד איתן תחת לחץ ניכר. במקרים קיצוניים במיוחד של ניתוק רגשי בהריון, התגובה ללידה עלולה להתבטא אף בתופעה של דיכאון לאחר לידה (ובמיוחד לאחר החזרה לארץ), שאינו בהכרח רק תגובה הורמונאלית של היולדת, אלא גם תגובה הורית לכניסתו של התינוק לחיים והשינויים מרחיקי הלכת שבעקבותיו.

החרדים

לא אצל כולם המרחק יוצר בידוד רגשי וניתוק. בקרב הורים מיועדים רבים, חווית חוסר השליטה, שכרוכה בכך שההיריון מתרחש רחוק ומחוץ להישג יד, מעצימה את החרדה שקשורה בו וגורמת לצורך עז להיות כמה שיותר בשליטה. כמובן, שבכל הריון, גם בהריון הסטנדרטי, אין ממש יכולת לשלוט בתהליך הפנימי, אך כשהפונדקאית רחוקה ולא ניתן לדעת בכל רגע ורגע מה קורה ברחמה ואיך היא מתנהלת, חווית חוסר האונים גוברת מאד. בהעדר אפשרות ממשית לשלוט בנעשה, מוצאים עצמם ההורים החרדים נכנסים לדאגות חוזרות ונשנות סביב הבדיקות, מנתחים כל בדל מידע ומנסים לשאוב כמה שיותר אינפורמציה מהרשת, לא פעם באופן שרק מגביר את החרדה. בלית ברירה, לפעמים הנחמה היחידה היא אמונה בכוחות מאגיים וקוסמיים, ואז נמצא שעצמת האמונות התפלות עולה, בעיקר סביב תאריכי הבדיקות המרכזיות. אמנם כאשר חשים חרדה, אין ניתוק רגשי מההריון, אך לא בהכרח פנויים יותר לחשוב על מה שיהיה לאחר הלידה ועל איך יראו אז החיים המשתנים. לכן, גם במקרה של חרדה קיצונית, ההכנה הנפשית ללידה לקויה ויכולה להיות תגובה דיכאונית לאחר החזרה לארץ.

הריון הוא תהליך נפשי

בין הניתוק לבין החרדה, חשוב מאד לזכור שהריון, מעבר להיותו תהליך גופני שעובר על האישה הנושאת אותו, הוא תהליך נפשי שעובר על כל הורה לקראת השינוי הצפוי. חשוב לנצל את החודשים האלה, לא רק לתכנון לוגיסטי של הבית והחיים שלאחר הלידה (דבר חשוב בפני עצמו), אלא גם לדיון ושיחה על מצבים ותגובות שצפויים להתרחש לאחר הלידה. כל זוג שהרה, צריך להתעסק, כל אחד לעצמו וביחד, בתקווה ובחששות, בדילמות וברעיונות לגבי החיים שיהיו להם כהורים טריים. צפוי מאד שבמהלך ההיריון יהיו רגעים של חרדה ויהיו רגעים של ניתוק, אך כל עוד נעים בין הקצוות ולא נלכדים בתוך אחד הקטבים, זהו תהליך בריא וחשוב. למי שמוצא את עצמו או את בן זוגו מתנתק חשוב להתעורר ולא "להירדם בשמירה", להציף את השאלות והקשיים הצפויים ובמידת האפשר לדבר על הנושא גם עם הסביבה הקרובה שיכולה גם לתת זוויות ראייה נוספות. לעומת זאת, מי שמוצאים עצמם במצבי חרדה תכופים מדי, מוטב וינסו למתן את החרדה, בין אם באמצעות טכניקות הרפיה ופעילויות מרגיעות ומסיחות דעת, ובמידת הצורך גם פנייה לאיש מקצוע. השורה התחתונה היא שדבר נפלא הולך להתרחש בחייכם ההורים המיועדים, אך השינוי שתחוו מורכב דיו בכדי לדרוש שתתכוננו לכך בכל ההיבטים ובאופן מאוזן ככל האפשר.

פורסם לראשונה באתר מאקו

"איך הגעתי לעולם" – ההתמודדות עם שאלות ילדים במשפחות חד מיניים

במהלך התפתחותם הטבעית, ילדים מתחילים לעסוק בהדרגה בשאלה "איך הגעתי לעולם" ופונים להוריהם בשאלות לא פשוטות. העיסוק בשאלה זו מהותי עבור כל ילד שמגבש את זהותו ולכן גם העסיק את עולם הפסיכולוגיה מאז פרויד. במקרה של משפחות חד מיניות, בהן לא פעם תהליך הבאת הילד הוא תהליך מורכב מכל הבחינות – טכנית, רפואית ורגשית, התשובות אינן כל כך פשוטות. הורים רבים מוצאים את עצמם מתחבטים כיצד לענות לילד ולעיתים זהו אף חשש שמלווה הורים פוטנציאלים עוד טרם התחלת המסע להורות. בכתבה זו אנסה לנסח מספר עקרונות פשוטים שיכולים לעזור להורים הגאים בהתמודדות עם סיטואציה מאתגרת זו מול ילדיהם.

חשיבות יצירת הסיפור המשפחתי

על בסיס הניסיון שנוצר עם ילדים שאומצו בילדותם המוקדמת, אנו מבינים כיום כי קל יותר לילדים לעכל את סיפורם האישי כאשר הסיפור של הגעתם לעולם ולמשפחה מובא להם באופן כנה ופתוח, בצורה של סיפור מובנה. לכן, חשוב עוד במהלך השלבים המוקדמים של תהליך ההריון וההורות לתעד ואסוף פיסות זיכרון ורגעים שיכולים בהמשך לצקת תוכן בסיפור המשפחתי. תמונות שלכם נוסעים להפרייה, תמונות של ההריון והאולטרסאונד וכו' יכולים בהמשך להוות עבור הילד אמצעי להמחשת האופן שהגיע לעולם וליצור לו תמונה בהירה של התהליך שהוא למעשה כרטיס הכניסה שלו לעולם.

ללכת בעקבות הילד

לילדים שונים יש צרכים שונים ובהתאם יש להתנהל מולם גם בהקשר של סיפור הגעתם לעולם. ישנם ילדים שיהיו סקרנים ומפותחים יחסית לגילם ולכן ישאלו שאלות ביוזמתם ואילו אחרים מסיבות שונות יימנעו מכל מגע עם הנושא. מוטב לא לכפות על הילד תשובות אם לא נשאלו שאלות, בוודאי בגילאים המוקדמים. כמו כן, במידה ונשאלות שאלות כדאי לפרט באופן שתואם את ההתתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילד. ילד בגיל 4 למשל, לא בהכרח יבין כיצד מתרחשת הפרייה מלאכותית ויש להסתפק במושגים הכלליים של ביצית, זרע, רחם-בטן ולא לפרט מעבר לכך. כאשר ילד נמנע מכל דיבור על הנושא גם בגילאי בית הספר היסודי היותר מתקדמים (כיתות ה'- ו'), יש להניח שזו המנעות מתוך קושי וחרדה. במקרה כזה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע לגבי האופן המתאים ביותר עבור ילד זה להתמודד עם הנושא.

נוצרת מאהבה

ילדיכם, גם אם נוצרו בדרך של הפרייה מלאכותית ולא באמצעות יחסי מין, הם עדיין פרי של אהבה הדדית של ההורים ובהיבט זה אין כל הבדל בין הורות חד מינית להורות הטרוסקסואלית. זוהי נקודה חשובה שיש להדגישה גם בפני הילדים שמחפשים למצוא נקודות דימיון והשקה לסיפור המשפחתי הרגיל והקונבנציונלי שהם רואים בבתים אחרים. כל ילד רוצה לגלות שהגיע מתוך תהליך של אהבה וקרבה וכך גם ילדכם. על כך, חשוב להסביר את מה שעבורכם מרגיש כל כך טבעי ולבטא בפני הילד את הרצון העז שהיה לכם להביאו לעולם.

הימנעות מסודות

ישנם חלקים בתהליך שחשיפתם יכולה להיות פחות קלה להורים. למשל, היותו של הורה אחד ללא קשר ביולוגי גנטי לילד, זהות (או אנונימיות לעיתים) תורם הזרע או תורמת הביצית, זהות הפונדקאית (אם ידועה או לא) וכו'. ההמלצה החד משמעית היא לספר את האמת ולמנוע הווצרותם של סודות בתוך המשפחה, שיכולים רק לתפוח ולגרום לכל מיני תסמינים רגשיים מסובכים ולא רצויים.הורים שמרגישים אי נוחות עם מרכיב כלשהו בסיפור, צריכים לנסות ולפרק את הקושי שלהם, להבין את מקורו ולנסות להפריד בין הקושי של עצמם, לצורך הברור של הילד לדעת את כל התמונה.

מוכנות לספוג כעס וכאב

כחלק מהתהליך הרגשי של עיבוד הסיפור הייחודי ילדים יכולים להגיב לרגעים בביטוי של כעס כלפי ההורים או כאב. "למה אין לי אבא?" אצל זוג הלסביות, "למה אין לי אמא?" אצל זוג ההומואים או לחילופין "למה אמא ואבא שלי לא ביחד כמו כולם?", במקרה של הורות משותפת. עבור ההורים ההתמודדות עם אמירות מסוג זה אינה קלה כי מייד מתעוררים רגשות אשמה וחוסר אונים, אך חשוב דווקא לאפשר לילדים לבטא רגשות אלה, גם אם אינם נעימים. בסופו של דבר כחלק מתהליך ההשלמה עם השונות המשפחתית, החלקים החיוביים במשפחה "מנצחים" את הקושי שבשונות ומתן האפשרות לילדים לבטא את מצוקתם דווקא מחזקת את הקשר בינם לבין הוריהם ומוכיחה להם שמשפחתם חזקה דיה להתמודד עם מצבים לא פשוטים.

התמודדות עם חוסר ודאות

במקרים רבים, חלקים בפאזל של סיפור הגעת הילד לעולם נותרים עלומים. זהות תורמי זרע או הביצית במרבית המקרים נשארת אנונימית ולפעמים גם זהות פונדקאית נותרת עמומה. מצב זה יוצר כמובן הקלת מה להורים, כאשר נחסכת מהם התמודדות עם "תחרות" אפשרית עם דמות חיצונית להורות, אך בפועל גם יוצר קושי עבור הילד שמבקש לדעת את מקורותיו הגנטיים. יש לקחת בחשבון כי ייתכן וגם סביב חוסר הידיעה יווצר תסכול וכעס של הילדים, אך רצוי דווקא לעודד אותם לדמיין מי הוא התורם/ת, לשתף אתכם בפנטזיות להם וליצור דו שיח פתוח על הנושא.

נסכם בכך שהפסיכולוגיה בהקשר זה מדדה אחרי החדשנות הרפואית בניסיון לתת מענה להורים וילדיהם. הטכנולוגיות הרפואיות כבר עובדות, את זה כולנו יודעים, אך לתאוריות הפסיכולוגיות יש זמן הבשלה ארוך יותר . יש להניח שעם הניסיון שיצטבר בשנים הקרובות יהיו לנו כלים וכללים תקפים ומהימנים כדי להתמודד עם שאלות הילדים, ובינתיים נוכל להתנחם בכך שבסופו של יום, איכות התא המשפחתי היא הקובעת, ולאו דווקא היותו קונבנציונאלי או לא.

פורסם לראשונה באתר מאקו

רון, חבר ותיק, התקשר אלי בדאגה רבה: "אני אובד עצות. רמי פשוט מתנגד לכל הרעיון הזה ששנינו נהפוך לאבות". בקול טרוד ומאוכזב סיפר לי, כי בן זוגו מזה 9 שנים, חושש מאד מהקונספט של שני אבות לילד או ילדה ומתנגד להתחיל בתהליך לקראת הורות. "תוכל אולי לדבר איתו?" שאל בהיסוס, ומיד הסכמתי. כששוחחתי עם רמי שמעתי עד כמה הוא מוטרד מההשלכות של מבנה משפחתי אחר, חד מיני, על עתידו של הילד או הילדה שיוולדו. עיקר הדאגה של רמי הייתה סביב שתי שאלות מרכזיות : הראשונה- האם העובדה ששני ההורים מאותו מין תגרום לחסך אצל הילד ולהתפתחות פגומה, והשנייה – האם ההעדפה המינית של ההורים תשפיע בבו היום גם על ההעדפה המינית של הילד או הילדה.

שמעתי את רמי ונזכרתי בדרך הארוכה שעברנו גם בן זוגי ואני מאז עלתה המחשבה לפני מספר שנים ובכך שגם אנחנו בזמנו שאלנו את אותן שאלות. כמעט כל זוג הומואים או לסביות, שהחליטו להפוך להורים, מתעסקים בדילמות אלה עוד טרם הכניסה לתהליכים הארוכים והמייגעים שבדרך. מלבדם, תוהים גם בני משפחה, חברים וגם סתם אנשים, שנתקלים במשפחה חד מינית, איך בדיוק התא המשפחתי הזה עובד והאם בטוח לגדל בו ילדים לתפארת.

ולעובדות תחילה

נתחיל בעובדות המחקריות. מזה למעלה משני עשורים קיים גוף הולך וגדל של מחקרים ועבודות אקדמיות שעוקבות אחר ילדים שגדלים במשפחות חד מיניות. המחקרים הותיקים יותר עסקו בילדים שנולדו מתוך נישואין הטרוסקסואלים ולאחר שההורים יצאו מהארון והתגרשו, הילדים המשיכו לגדול אצל אחד ההורים ובני/בת זוגם כמשפחה חד מינית. המחקרים המאוחרים יותר כבר החלו לעסוק בילדים שנולדו לתוך זוגיות חד מינית ולכן הם גם יותר רלוונטיים וחלקם אף עקבו אחר הילדים עד להתבגרותם. הממצאים כולם חד משמעיים ומצביעים על כל שאין הבדלים מובהקים במדדים שונים של בריאות נפשית, התפתחות קוגניטיבית ורגשית, ותפקוד בבית ספר בין הילדים שגדלו במשפחה חד מינית ובין ילדים שגדלו במשפחה קונבנציונאלית עם אבא ואמא. ילדים שגדלו במשפחה חד מינית אף אינם נוטים בבגרותם לפתח העדפה מינית הומוסקסואלית, בשיעור שונה מכלל האוכלוסייב, בניגוד לדיעה קדומה שסברה כך.

אז אחרי שהעובדות הרגיעו מספר חששות, רצוי בכל זאת להסביר כיצד הילדים גדלים ומתפתחים באופן תקין לחלוטין גם כאשר יש להם שתי אימהות או שני אבות.

פונקציה אימהית ופונקציה אבהית

בלי קשר לנושא של משפחות חד מיניות, אנו מבינים כיום כי לצורך התפתחות תקינה ילד זקוק לקבל מהוריו חלקים אימהיים ואבהיים שאינם בהכרח קשורים דווקא למין של ההורה. גם במשפחות הטרוסקסואליות רבות, אנו יכולים למצוא אב שנתפס על ידי ילדיו כדמות החמה, הרכה יותר והמקבלת (מה שמזוהה בדרך כלל כפונקצייה אימהית), בעוד האם היא דווקא זו המציבה גבולות, דוחפת להישגיות ומעודדת סקרנות ועצמאות (מה שמזוהה לא פעם כפונקציה אבהית). לכן באופן דומה, גם בזוגיות חד מינית, יכול ילד לקבל מהוריו, בין אם הם שני גברים או שתי נשים, את מכלול המרכיבים ההוריים להם הוא זקוק. החשש שילד שלו שני אבות יגדל ללא חום והכלה אימהיים ויסבול מ"גבריות יתר" נמצא כמופרך, ממש כמו החרדה שמא ילד שיגדל אצל שתי אימהות לא יקבל גבולות וסמכות.

זהות מינית כמרכיב מולד וחברתי-תרבותי

רבים מופתעים לשמוע כי כאשר ילדים שגדלים במשפחה חד מינית משחקים במשחקי תפקידים בבובות, הם בוחרים לשחק לא פעם כ"אבא ואמא" ולאו דווקא כ"אבא ואבא" ו"אמא ואמא". משחק זה מראה שהתבנית החברתית המקובלת של זוגיות הטרוסקסואלית חזקה מאד וטבועה עמוק בתרבות אליה נחשפים הילדים הן דרך ספרים והן במה שהם רואים במשפחות אחרות. לכן, החשש שמא הגדילה במשפחה אחרת משפיעה על הבחירה המינית של הילד בעתיד אינו מבוסס. ברור כיום כי זהות מינית ונטייה מינית אינן מבוססות על חיקוי אלא נשענות על מרכיב מולד שעל בסיסו מתפתחת ההעדפה המינית כאדם בוגר.

החשיבות של משולש

ובכל זאת נשאלת השאלה – האם העדר דמות אם או אב ישפיעו על גיבוש הזהות וההתפתחות של הילד. פרויד בזמנו תיאר את המשולש האדיפלי לפיו ילד מתאהב בהורה מהמין השני ומבקש את קרבתו, אך לבסוף מקבל את הזוגיות בין ההורים ומזדהה עם ההורה בן מינו. תהליך זה לפי פרויד מעצב את הזהות של האדם והוא חיוני להתפתחות נורמלית. הרבה מים זרמו מאז בדנובה וההסתכלות התעדכנה מאד. כיום מדגישים כי ילד זקוק לשני הורים שנבדלים זה מזה, אך לאו דווקא במינם, אלא די בהבדלים באישיותם ובסוג הקשר שנוצר עימם. למשל, ילד שלו שתי אימהות יכול ליצור מערכת יחסים קרובה עם האם שנשארה עימו בבית לאחר הלידה והיניקה אותו, בעוד האם השנייה היא ה"אחר" שמעוררת את סקרנותו ואולי גם מהווה מוקד לחיזור ולעניין. ממקור ראשון אני יכול להעיד, כי כאשר בן זוגי חוזר מהעבודה, הוא זוכה מהבת שלנו להתחנחנות ולחיוכים מיוחדים, שאני שנשארתי עימה כל היום יכול רק לחלום עליהם….

מעניין אף לראות כיצד ילדים שגדלים במשפחה חד מינית מצביעים על ההבדלים בין שני ההורים גם באמצעות מתן כינוי שונה לכל אחד מהם – אמא ואמאל'ה, אבא ואבוש או פשוט אבא רון ואבא רמי.

זוהי תמצית המשולש שהוא כה חיוני להתפתחות הרגשית והשכלית ולהבנה של מערכות יחסים בעולם.

החשיבות של דמויות בסביבה

מוסכם על רובינו אם כך, שההורות החד מינית היא עשירה ומספקת את צרכי הילד ובכל זאת, ישנם הבדלים ביולוגיים בין המינים שלא ניתן לערער עליהם. כך למשל, החוויה של מגע של גוף נשי שונה לחלוטין מזו של הגוף הגברי ושני גברים גם אם מאד יתאמצו לא יוכלו לספק בעצמם את התחושה העוטפת של חיבוק נשי, ממש כמו שזוג נשים לא יוכל לספק את החספוס והבטחון המיוחד של חיבוק גברי. כאן נכנסות לתמונה דמויות מהסביבה הקרובה, כמו סבתא וסבא, דודה או דוד וגם סתם חברה או חבר קרוב. הנוכחות של דמויות כאלה בחיי הילד משמעותית ויכולה לספק גם את החוויה של המגע החסר. בהמשך הדרך זו יכולה להיות גם כתובת לנושאים שונים ואינטימיים שנער או נערה יבקשו לחלוק עם אדם בוגר שהוא בן מינם. עובדה זו מחזקת כמובן את הצורך בתמיכה ומעורבות של המשפחה והסביבה הקרובה בתהליך של ההורות של הומואים ולסביות.

ולסיום – התמודדות עם החסר

כפסיכולוג קליני, אני פוגש מדי יום אנשים בוגרים (כולם גדלו אצל הורים סטרייטים), שמספרים על החוסרים והחסכים שהיו להם מהוריהם. גם בהורות הכי מיטיבה תמיד ישנם מרכיבים חסרים שלא היו. בהקשר זה, גם ההורות החד מינית האידיאלית לא תצליח למחוק לגמרי מהילד את השאלה האם הפסיד משהו בתא המשפחתי הייחודי לו נולד. הורים צריכים לצפות לכך שילדיהם יעסקו בשאלה זו ולא להיבהל מכך או לראות בכך עדות לכישלון. להפך, היכולת בעתיד, כשהילדים יגדלו, לדבר על הנושא בפתיחות ובכנות רק תחזק את הקשר ותעצים אותו. בגדול אני סבור, כי כשבמשפחה יש אהבה, מודעות עצמית ויכולת לתקשר ולשוחח, הנורמליות הזו מנצחת גם את הקשיים שמסביב. מרבית ההורים החד מיניים מגיעים לשלב ההורות לאחר ששאלו את עצמם שאלות רבות ועשו עבודת הכנה מאומצת. בכך הם בשלים לא פחות (ולעיתים אף יותר) ממקביליהם הסטרייטים למורכבות הרבה שבהורות.

פורסם לראשונה באתר מאקו

העיקר זו הגנטיקה – האמנם?

התפתחויות ושינוים דרמטים מרחיקי לכת התחוללו בשנים האחרונות ואיפשרו לנו, הומואים ולסביות, להביא ילדים לעולם ולהקים משפחה. עובדה אחת לצערנו עדיין אינה ניתנת לשינוי. כאשר זוג הומואים או לסביות מביא לעולם ילד או ילדה, רק אחד מהורים יכול להיות ההורה הביולוגי של אותו הילד. העובדה המובנת מאליה עבור זוגות סטרייטים שילדיהם ישאו מטען גנטי משותף של שני בני הזוג, אינה אפשרית בזוגיות החד מינית ואנו נאלצים להשלים עם כך ולפנטז שאולי יום אחד הטכנולוגיה הרפואית תצליח להתגבר גם על מגבלה זו.

אך עד שתמצא הטכניקה שתאפשר יצירת צאצא משותף משני זרעים או שתי ביציות אנו נותרים מול שאלות ודילמות לא פשוטות. איזה משמעות יש לעובדה שרק הורה אחד הינו ביולוגי וכיצד מתמודדים עימה ההורים הטריים והנרגשים? האם יש בכלל רלוונטיות להורות הביולוגית או שמא זו רק עובדה טכנית? האם פרט זה ראוי שיישמר בסוד או שמא יש לשתף את הסביבה ואת הילד בכך? דרכי ההתמודדות של זוגות שונים עם שאלות אלה יכולים לנוע בין שני קטבים מנוגדים – בין הכחשה למשמעות-יתר.

הכחשה

בדרך התמודדות של הכחשה ההורים מעלימים את עובדת היותו של הורה אחד בלבד הורה ביולוגי. אפשר להבין מאד את הצורך להכחיש את נושא ההורות הביולוגית במיוחד בסיטואציה של זוג חד מיני. עבור זוגות רבים הבחירה בזהות של ההורה הביולוגי היא לחלוטין אקראית כשהכוונה בסופו של דבר שלכל אחד מההורים יהיה צאצא ביולוגי. בנוסף, התהליך לקראת הבאת הילדים לעולם הוא לחלוטין משותף וזוגי ולכן תחושת החיבור לילד אינה קשורה לשייכות ביולוגית-גנטית וזהה בין שני ההורים. במיוחד נכון הדבר לאחר הלידה, כשההתקשרות לתינוק מתהווה ונוצרת מתוך הטיפול והמגע היומיומי. בהדרגה עובדת היותו רק של אחד ההורים קשור גנטית לתינוקת מאבדת מהרלוונטיות שלה, אם בכלל הייתה כזו.

הבעיתיות : גם כאשר הקשר הביולוגי-גנטי מאבד ממשמעותו עבור בני הזוג, החברה סביבם ממשיכה להתעסק בשאלה זו, בין אם בכל מיני התנהלויות בירוקרטיות מול הרשויות שעדיין מעניקות להורה הביולוגי מעמד מיוחד (שלא לומר אף בלעדי) או מול בני משפחה וחברים שמאד עסוקים בשאלה : " אז מי מכם הוא ההורה הביולוגי?". התעניינות זו בולטת במיוחד בחברה הישראלית, שבה אנשים מרשים לעצמם לטוב ולרע להתעניין באופן ישיר ולעיתים אף חודרני בכל מיני נושאים אישיים ורגישים. לפעמים, אין כלל צורך לשאול שאלות וניתן להסתפק במראה עיניים כשהדמיון הפיזי בין הילד לאחד ההורים מסגיר את מה שאולי ההורים מעדיפים להסתיר. דימיון זה כמובן מעמיד את ההכחשה באור קצת מיותר. לבסוף, יש לזכור כי שנות ניסיון רבות של אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה מצביע על כך שילדים מגלים סקרנות רבה לגבי השאלה של מקור מטענם הגנטי ועסוקים בה בשלבים שונים של התפתחותם. ככל שהנושא יותר מוסתר ומוכחש על ידי ההורים כך הוא הופך לסוגייה מהותית עבור הילד ולפעמים גם לתסביך של ממש.

משמעות יתר

דרך התמודדות זו מעניקה לנושא של ההורות הביולוגי משמעות רבה מאד, אולי רבה מדי. לעיתים אחת מבנות הזוג תתעקש על כך שהיא תישא את ההריון ברחמה, או לחילופין אחד מבני הזוג יעמוד על כך שהוא יהיה תורם הזרע הבלעדי. לא פעם, ההחלטה תתקבל גם כי בת הזוג השנייה אינה מרגישה מוכנה מספיק להורות או שבן הזוג השני מלא בחששות ובהיסוסים ולכן שיתוף הפעולה עם הדרישה להורות ביולוגית חד צדדית יהיה מלא ולחלוטין יגיע מרצון חופשי מצד שני הצדדים בזוגיות.

הבעייתיות: לא פעם ההתעקשות על הורות ביולוגית חד צדדית מצביעה על חוסר איזון בזוגיות שיכול לנבוע מחוסר בטחון ביציבות ובעמידות של התא הזוגי לאורך שנים נוספות. במקרים אחרים, ההמנעות של אחד מבני הזוג מלרצות להיות הורה ביולוגי יכולה להעיד על לבטים ועל אי בשלות להורות ששווה לדון בה ולהתמודד עימה טרם ההחלטה על כניסה לתהליך לקראת הורות. לבסוף, כאשר נושא ההורות הביולוגית מקבל משקל רב, ההורה הלא ביולוגי נותר עם תחושות קשות של העדר מקום וחוסר שייכות שיכולות גם להשפיע על הקשר עם הילד/ה.

ולבסוף – דרך הזהב : בין קטבי ההכחשה ומשמעות היתר יש מרחב גדול מאד לכל זוג למצוא נוסחא מאוזנת ומתאימה לצרכיו. מוטב להמנע מסודות והסתרות ככל האפשר משום שטיבם של סודות לתפוח למימדים עצומים ובלתי פרופורציונליים. ככל שהנושא של זהות ההורה הביולוגי יהיה עוד פרט במרקם המשפחתי, שאינו מוסתר מהסביבה או מהילד, אך גם אינו מהווה מוקד לעיסוק ולקונפליקטים, כך הוא יקבל את המשקל הראוי לו וגם להורים וגם לילד יהיו צפויים להיות פחות משקעים בהקשר זה. מותר גם לקוות, כי ככל שהסביבה תיחשף יותר למשפחה החדשה, כך תחלחל גם שם ההבנה שהשאלה לגבי זהותו של ההורה הביולוגי היא לא כזו חשובה ומוטב להניח להורים ולילדיהם להתמודד עימה בקצב ובעיתוי הנכון להם.

פורסם לראשונה באתר מאקו

בחירת המטען הגנטי של ילדיכם אינו משימה פשוטה כלל וכלל. עבור זוגות הטרוסקסואליים המביאים ילדים לעולם, הבחירה בגנטיקה של ילדיהם היא תוצר מובן מאליו של הבחירה בבן/בת הזוג, אותו אדם אהוב עמו בחרו לחיות את שארית החיים ולהביא יחדיו צאצאים לעולם. עבור זוגות חד-מיניים, האפשרות כי הילד יהווה שילוב של המטען הגנטי של שני ההורים מהווה עדיין פנטזיה רחוקה ובדיונית ועל כן בחירה בתורמת ביצית בחו"ל (עבור זוג הומואים האפשרות להיעזר בתרומה בארץ עדין בלתי אפשרית) היא צעד הכרחי בתהליך של הפריה והבאת הילדים לעולם. בהקשר של תרומה, מעניין, שהשימוש הרווח בעולם כולו הוא במונח "תרומה" למרות שתמיד מדובר בשירות ששכר גבוה בצדו, במיוחד בתרומת ביצית שהינה תהליך פולשני וכרוך בנטילת תרופות הורמונליות על ידי התורמת.

על פי רוב קיימים שני סוגים של מסלולי תרומה. תרומה אנונימית, מאפשרת לדעת על התורמת אינפורמציה מוגבלת יחסית, בדרך כלל על רמת ההשכלה, נתונים פיזיים כמו גובה, מבנה גוף, צבע עיניים ושיער ומוצא עדתי/אתני. בבנקי זרע וביציות בחו"ל תרומות אנונימיות יכולות גם לכלול תמונות ואינפורמציה רבה הרבה יותר, כגון מידע על ההורים, הסבים והסבתות והאחים של התורמת. אינפורמציה זו בוודאי יכולה לתת שקט נפשי רב יותר לגבי הבחירה ותחושה רבה יותר של שליטה, אך לעיתים מידע רב מדי עשוי גם לבלבל. היתרון במסלול זה שהוא פעמים רבות מעניק שקט נפשי למשפחה הנתרמת בידיעה שהתורמת לא תצוץ פתאום במהלך החיים עם רצון לקחת חלק בחיי הילדים. עם זאת, בכך גם טמון החיסרון שכן דמות התורמת תישאר תמיד בגדר פנטזיה והמידע אודותיה מסתמך על דיווחים עקיפים בלבד.

בסוג אחר של תרומה, גלויה ובלתי אנונימית, יכולה להתקיים היכרות קודמת בין הזוג לבין התורמת כחלק מחברות או אפילו קשר משפחתי. לעיתים, כחלק מתהליך התרומה, התורמת מסכים להיפגש עם בני הזוג הנתרמים ואף לשמור על קשר לאחר מכן. סוג זה של תרומה אינו מקובל בארץ, אך אפשרי בחו"ל. יתרונותיו כמובן במידע המלא שיש אודות התורמת וביכולת גם בעתיד לאפשר לילד לפגוש את התורמת ולהימנע מהפיכת הדמות לפנטזיה ולשאלה מהותית בחיי הילד/ה.

במסגרת החיפוש אחר התרומה האידיאלית עלולים רבים להיקלע לתהליך מעגלי שבו הרצון למצוא את התרומה האידיאלית, מביא לקושי רב לקבל החלטה. יש משהו מאד מתעתע בשפע האפשרויות ב"קטלוג" התורמים שנותן אשליה של שליטה מלאה. לעיתים נדמה כי אפשר יהיה לבחור נכון אם רק נתעקש על הגובה המדויק והמשקל המתאים. זכור לי זוג שהמתין מספר חודשים למציאת תורמת ביצית, וכשנשאלו על סיבת ההמתנה הארוכה הסתבר כי ביקשו תורמת שהינה 1.78מ' לפחות, בעלת מבנה גוף רזה, ותואר שני ומעלה… כדאי אם כן, לא להיקלע לציפיות מוגזמות ולקחת בחשבון שכל ילד הינו תוצר גנטי אקראי של תכונות משני בני הזוג והיכולת לשלוט בתוצאה הסופית היא בלתי אפשרית. לגיטימי לרצות את המיטב האפשרי אבל חשוב לא לאבד פרופורציות.

בהקשר זה, ארצה לשתף בסיפור אישי. לפני ארבע שנים, במסגרת אחת התחנות הראשונות של בן זוגי ושלי במסלול ההורות, הגענו להודו לקליניקת הפריון בה היינו צפויים לבצע הפריה. מאחר והתרומה הייתה אנונימית, מיד בהיכנסנו למרפאה הובהלנו לחדר צדדי על מנת שלא ניתקל בתורמת הביצית שבדיוק עברה את תהליך שאיבת הביציות. למרות האנונימיות של התרומה, התאפשר לנו לראות תמונה של התורמת כשבחרנו בה, וכך כאשר יצאתי לרגע קט לשירותים, נתקלתי בה באופן מפתיע. לתדהמתי, היה רק דמיון מקרי ומצומצם בינה לבין התמונה שהוצגה לנו (אך מספיק על מנת לאפשר זיהוי ודאי). הפער העצום בין התמונה למציאות, טלטל אותי ועוד יותר את בן זוגי שיצא אחריי. לאחר לבטים רבים, החלטנו לא לעצור את התהליך למרות תחושת האכזבה (ואפילו הבהלה) ולהמשיך. בסופו של דבר לא נקלט הריון מאותה תרומה, אך למדנו משהו חשוב, גם על הפער בין פנטזיה ובין מציאות, וגם, כי בסופו של דבר, הרצון לילד חזק מהצורך למצוא את המטען הגנטי האידיאלי. הבנו שנאהב כל ילד או ילדה שתיוולד, גם אם התורמת אינה מלכת היופי וכי גם כך היכולת לשלוט בתוצאה אינה בידינו. זהו לקח חשוב, שבהמשך הדרך עזר לנו כשבחרנו תורמות נוספות.

מטבע הדברים, העיסוק בזהות התורם דומיננטי במיוחד בשלב שקודם להריון, ונדמה כי כאשר החלום מתגשם ונולדים הילדים חשיבות הנושא תדעך. בל נטעה. גם אנו וגם ילדינו, נתעסק בשלבים שונים בדמות התורמת ובכל מיני מחשבות ותחושות. האם הסנטר של התינוקת המתוקה שלנו מקורו בתורמת הביצית? האם הכישרון המוזיקלי של בננו מגיע מהתורמת? נמצא את עצמנו משתעשעים במחשבות על אופיו ודמותו של התורמת. מחקרים מצביעים על כך שילדים במיוחד מתעסקים בשאלת המקור הגנטי שלהם וצפויים לבוא עם שאלות רבות להורים. כאן, כמובן יש יתרון מסוים לתרומות הלא אנונימיות, בהן יש יותר מידע מציאותי להציג לילד, אך בכל מקרה חשוב להביא לידיעת הילד את כל האינפורמציה שברשותנו וליצור סיפור משפחתי מוסכם וגלוי על אופן הבאתו לעולם. יש לצפות, כי לא כל השאלות מלאות הסקרנות יוכלו לבוא על סיפוקן, ולכן עלולות לעלות גם תחושות של כעס אכזבה כלפי החסך במידע. במקביל, ילדים יכולים ליצור פנטזיה של דמות אידיאלית של התורמת עליה יושלכו כל מיני חסכים וקשיים. אלה הן תופעות נורמטיביות, שעל ההורים להתמודד עמן, להקשיב ולהכיל ובמקרים שבהם יש חוויה של קושי ועומס, להתייעץ עם איש מקצוע ואולי אף לאפשר מפגש טיפולי עם הילד.

פורסם לראשונה באתר מאקו

לאחר שבטור הקודם והראשון, עסקנו בעצם קבלת ההחלטה העקרונית להפוך להורים, אסקור כעת את המסלולים האפשריים העומדים בפני זוגות ויחידים הומו-לסביים, אשר מעוניינים לממש את רצונם להפוך להורים. חשוב להכיר היטב את המשמעויות וההשלכות של כל מסלול ולקחת אותם בחשבון לפני שיוצאים לדרך הארוכה והפתלתלה.

מסלול ראשון – הורות משותפת

מסלול זה, הינו הוותיק יותר במחוזותינו וישנם כבר ילדים לא מעטים שהגיעו לעולם בדרך זו, חלקם כבר בגיל ההתבגרות. תחת כותרת זו אנו מתייחסים ליחידים וזוגות שהביאו לילדים על ידי התקשרות הדדית עם אישה או גבר, מתוך כוונה להביא ילד (או מספר ילדים) וללא מערכת יחסים זוגית. כך, לצורך המטרה של הבאת ילד משותף,. יכול בחור הומו, להתקשר עם אישה (סטרייטית או לסבית), ולהפך, אישה לסבית, יכולה להתקשר עם גבר (סטרייט או הומו) מראש מוסכם שכל אחד ממשיך לחיות את חייו בנפרד והשניים מתחלקים במשימת ההורות עם הסדרי ראייה, ממש כמו זוג גרוש (אך ללא הכאב הכרוך בפירוק תא משפחתי).

למסלול זה יתרונות ברורים, במיוחד עבור מי שאינם נמצאים בזוגיות, וחוששים מגידול ילד לבד (כחד-הוריים), עם המעמסה הכלכלית והפסיכולוגית הטמונה בכך. האפשרות קוסמת גם לחוששים מהתובענות הרבה הכרוכה בהורות, ואשר בהסדר של הורות משותפת, יוכלו להמשיך ליהנות מחוויית חופש מסוימת, לפחות בימים בהם ילדם נמצא אצל ההורה השני. להסדר זה, יש גם יתרונות טכניים וכלכליים לא מובטלים. מאחר ומעורבים בתא משפחתי זה גבר ואישה, אין מגבלות חוקיות ובירוקרטיות רבות מטעם הרשויות כמו במסלולים אחרים. בנוסף, אין צורך בנסיעות לחו"ל. ויש אפשרות לעבור את כל תהליך ההפרייה (בהזרעה או בהפרייה חוץ גופית IVF) בארץ, במימון קופות החולים.

עם זאת, לפני שמתבשמים מהיתרונות הברורים, יש לזכור את הקשיים הפוטנציאליים. ראשית, הבחירה בזהותו של ההורה השני חייבת להיות קפדנית ביותר. בניגוד לזוגיות רומנטית אותה ניתן לפרק, לעולם לא ניתן "להעלים" את האב או האם של ילדך ולכן חשוב שמערכת היחסים תהיה יציבה ומושתתת על כבוד הדדי. כמו כן, יש לזכור כי גידול הילדים מזמין דילמות ערכיות ופסיכולוגיות, וחשוב כי שני השותפים להורות יחלקו ערכים דומים ותפיסת עולם, שבה רב המשותף על המפריד. לכן, הכרחי לקבוע מראש ובאופן מפורט ודקדקני, כיצד מתמודדים עם מקרים שונים שעשויים לצוץ בדרך (כמו למשל, רצון של אחד מההורים לעבור דירה למקום מרוחק).

מסלול זה מורכב עוד יותר עבור זוגות הומו-לסביים שמתקשרים עם אישה או גבר כגורם שלישי להבאת הילדים. מה מקומו של ההורה הלא ביולוגי בתוך המשולש הזה? כיצד נמנעים מלתת לצד השלישי המצטרף להרגיש בחוץ? שאלות אלה ואחרות דורשות תשובות כנות ואמיצות. כחלק מהתהליך לקראת ההחלטה המשותפת, חשוב שההורים המיועדים יערכו דיון מעמיק בכדי למנוע ככל האפשר נקודות חיוך בעתיד ואולי אף יעזרו באיש מקצוע. הניסיון המצטבר מצביע על כך כי כשההתאמה ההורית טובה, נוצרת חוויה נהדרת עבור ההורים וילדיהם, אך כשהבחירה נעשית בחופזה זה עלול להיות סיוט מתמשך.

לסיכום- יתרונות: אידיאלי ליחידים ולחוששים מאבדן חופש, עלויות מינימליות בהשגת ההיריון, נעשה בארץ וללא סיבוכים בירוקרטיים.

חסרונות: סיכון בהתאמה לא טובה בין שני ההורים, מצריך הכנסת אדם נוסף לחיים שאינו בן או בת זוג, מסובך במיוחד לזוגות המתקשרים עם גורם שלישי.

מסלול שני – הורות חד מינית (תרומת זרע, פונדקאות ותרומת ביצית)

מסלול זה, תפס פופלאריות ותאוצה מיוחד בשנים האחרונות, כשנפתחו אפשרויות חדשות מעבר לים, שבעבר נראו מעבר לכל דמיון. בדרך זו, מביאים זוגות הומו לסביים ילדים לעולם באמצעות הפרייה מלאכותית, תוך העזרות בתרומת זרע (במקרה של זוג נשים) או פונדקאות עם תרומת ביצית (במקרה של זוג גברים). עבור זוגות הנשים, זהו מסלול פשוט יותר לעומת הגברים, שכן הפנייה לבנק הזרע יכולה להיעשות בארץ והפריה עצמה מכוסה ע"י סל הבריאות. עבור גברים, המשימה סבוכה הרבה יותר, שכן האפשרות לפונדקאות ותרומת ביצית בארץ אינה חוקית וקיימת רק בחו"ל – בארה"ב ותאילנד. מסלול הפונדקאות, הוא מסלול יקר במיוחד (בין כמה עשרות אלפי דולרים בהודו ועד מעל מאה אלף דולר בארה"ב) ודורש התקשרות עם גורמים שונים, כגון פונדקאית, תורמת ביצית, סוכנות שמסייעת במציאתן וקליניקה שמבצעת הפרייה. לעתים קרובות, התהליך יכול להצליח כבר בניסיון ראשון, אולם בפעמים אחרות יש כישלונות שגוררים אכזבה רבה ועלויות נוספות ובלתי צפויות. כמו כן, חווית ההיריון מתנהלת בשלט רחוק ועובדה זו משפיעה באופן שונה על ההורים המיועדים. חלקם חווים מתח וחרדה רבים יותר, אחרים דווקא רגועים יחסית, אך גם עלולים לחוש ניתוק רגשי. היתרון הגדול במסלול זה טמון בכך שלאחר הלידה אין צורך להתחלק עם גורם חיצוני במשימת ההורות. על כן אופציה זו היא כיום המועדפת במיוחד על ידי זוגות שרוצים להיות הורים בלעדיים, ומסוגלים לעמוד בהוצאות הכלכליות ובמתח הנפשי שכרוך בתהליך. יש לקחת בחשבון כי גם באופציה זו יש מורכבויות להמשך גידול הילדים שיש לקחתן בחשבון, כגון מה וכיצד מספרים לילדים על דרך הבאתם לעולם, איזו משמעות יש לעובדה שרק הורה אחד הינו ההורה הביולוגי, וכו'. בנוסף, צפויה התמודדות בירוקרטית עם רשויות המדינה שעדיין לא גיבשו מדיניות הוגנת וסדורה עם התופעה.

לסיכום: יתרונות: השגת הורות בלעדית ללא הכנסת גורם חיצוני קבוע, אידיאלי לזוגות.

חסרונות: עלויות גבוהות, מכשולים טכניים ובירוקרטיים.

עצוב כי דווקא מסלול שלישי, של אימוץ, שלכאורה יכול היה להיות אידיאלי עבור הומואים ולסביות, כמעט ואינו קיים בארץ. אמנם החלטה של היועץ המשפטי לממשלה הכשירה לפני מספר שנים את דרכם של זוגות חד מיניים לעבור תהליך אימוץ, אך מכשולים בירוקרטיים רבים לאימוץ חד מיני בחו"ל, רשימת המתנה של מספר שנים לאימוץ בארץ, וסיבות נוספות הופכות אופציה ערכית ויפה זו לכמעט בלתי מעשית וחבל.

פורסם לראשונה באתר מאקו

לקראת אבהות גאה – למה בכלל להיות הורה?

ההורות החד-מינית הולכת וצוברת תאוצה כתופעה חברתית במקומותינו. מספיק להתבונן רק בחשיפה

התקשורתית הרבה ואולי אף די בסיבוב קצר ברחובות העיר (עדין רק בתל אביב, יש לומר בכנות) בכדי להיווכח בכך. אכן, יותר ויותר הומואים ולסביות בוחרים שלא לקבל את גזר הדין מהעבר, שקבע כי מזוגיות חד מינית לא יכולים לצמוח משפחה וצאצאים. מספר הולך וגובר של זוגות מהקהילה הולך בעקבות הרצון החזק להיות אמא או אבא ומממש זאת. אך מניין מגיע צורך זה? מה בעצם מקור המוטיבציה להפוך להורה?

שאלה זו, כמעט ואינה ונשאלת בהקשר של זוגות סטרייטים שיכולים פשוט להיכנס למיטה ולבצע מצוות "פרו ורבו". עבורי כפסיכולוג זו לעתים עובדה מצערת, שכן נתקלתי ביותר מדי הורים, צעירים כמבוגרים, שהפכו להורים, מבלי ששאלו את עצמם שאלות מהותיות ויסודיות. ההורות הכתה אותם כרעם ביום בהיר ואת המחיר, יש לומר בכאב, שילמו ומשלמים ילדיהם.

לפני יותר מארבע שנים, לאחר דיונים שאף הם נמשכו מספר שנים, החלטנו בן זוגי ואני שאנחנו מתחילים במסע לקראת הורות. לא תארנו לעצמנו שהמסע שלפנינו יהיה ארוך ומסובך כל כך. מישראל, להודו ובהמשך לארה"ב, עברנו שבע הפריות מבחנה, חמש תורמות ביצית וחמש פונדקאיות עד שהשגנו את ההריון המיוחל. היום, כשבתנו אלה כבר בת שלושה חודשים, אנחנו יכולים לחתום בשתי ידיים שהיינו עוברים זאת שוב על מנת לזכות באושר הזה, אך מהלך הדרך לא פעם עמדנו על סף ייאוש.

אכן, עבורנו ההומואים במיוחד, הדרך למימוש ההורות כל כך פתלתלה ומסובכת, שעוד טרם הקפיצה על עגלת ההורות, יש הרבה מקום להשתהות ולהרהורים שלפני, וטוב שכך. המורכבות של המסע לקראת ההורות וכמובן ההורות עצמה, הינם תהליכים מסובכים דיים בשביל להצדיק מחשבות ולבטים עמוקים. בטורים הבאים אמנם אתייחס יותר לקשיים והמהמורות שבדרך, אך כבר עכשיו שווה להזכיר כי מדובר בהוצאות כלכליות עצומות, בהתמודדות עם חוסר שליטה ותלות באנשים חיצוניים וזרים (פונדקאיות, רופאים ועורכי דין) שבידיהם החלום הכי אישי ומשמעותי שלכם.

אני מציע לנסות ולהתעמק בשאלה הבסיסית ביותר – למה? חשוב להיות מודעים למוטיבציה להורות ולתת מקום לכל המחשבות והתחושות שקשורות בה.

יש להודות, כי דווקא עבור הומואים ולסביות, הסטטוס של "הורה" יכול לקסום במיוחד, בהיותו כרטיס כניסה לחיקו החמים של המיינסטרים. זה נכון במיוחד בחברה הישראלית, המקדשת כל כך את הפריון ואת המשפחתיות ומעמידה אותם על ראש שמחתה. מוטיבציה זו, היא כמובן לגיטימית, אך אסור שתהיה מוטיבציה עיקרית. מי שמצפה, כי ההפיכה לאב תגרום לתיקון של צלקות של חוסר קבלה חברתית, עלול להתבדות. ההורים החד מיניים צפויים להתמודדות עם שאלות קשות מצד אלה שמתקשים לקבלם. לצד קבלה ותמיכה שיגיעו ממעגל המשפחה והחברים, צפויות גם תגובות אחרות ומבטים פחות אוהדים, שמצריכים עמוד שדרה חזק ושלמות עצמית. על כן, לפני שממהרים להתבשם מהפנטזיה על הקבלה למועדון כדאי גם לקחת בחשבון קונפליקטים ועימות עם סימני שאלה וחוסר קבלה.

אם כבר הזכרנו תיקון, נכנסת מוטיבציה נוספת להורות והיא קשורה לפנטזיה על ילד או ילדה אידיאליים. אפשר לגחך ולחשוב על אמא של דוגמנית על מפורסמת או אבא של כדורגלן שמגשימים עמם דרך ילדיהם (והס מלהזכיר שמות…), אך בפועל לכולנו כמיהה לכך שהצאצאים שלנו יצליחו, ואולי אף במה שאנו עצמנו כשלנו בו. אם למשל, נושא הגבריות והמאצו'איות הוא נקודה רגישה ופגיעה, יכולה להתעורר כמיהה לכך שהרך הנולד יגדל להיות גברבר מחוספס וסטרייט למהדרין. אמנם, המחקרים מצביעים על כך שילדיהם של הומואים ולסביות גדלים ככל האוכלוסייה מבחינת נטייתם המינית כבוגרים, ובכל זאת, זו מעמסה כבדה על ילדים לתקן את החוויות של הוריהם. מותר לפנטז ולחלום, אך חשוב להבין שהמציאות צפויה להיות שונה מהפנטזיה.

באופן כללי, הורות יכולה להראות מהצד וממרחק כמשהו זוהר ונכסף, אולי במיוחד כשהיא קשה להשגה ולא מובנת מאליה. האמת גם במקרה זה מעט שונה. הסיפוק וההנאה אכן רבים ואינם משתווים לחוויות אחרות בחיים, אך לכך מתלווה גם שק כבד של דאגות, טרדות ומגבלות על החופש. אותו חופש ומרחב לו כל כך התרגלנו במהלך השנים ולעולם לא ישוב. אורח החיים ה"הומואי" הסטריאוטיפי, שכולל את החופש לצאת ולבלות בלי חשבון, לקפוץ לחופשת מסיבות באירופה ולמצות את מעייני הנעורים והמיניות לא יוכל להמשיך ולהתקיים לאחר בואם של הילדים לעולם. הכרחי להיות מודעים לכך, אחרת התדהמה שצפויה לאחר הלידה, עלולה להיות קשה מנשוא.

לבסוף קיימת גם להורות מוטיבציה משותפת לשני בני הזוג – מוטיבציה זוגית. כי אחרי שנסעתם מסביב לעולם פעמיים, קרעתם את העיר, ואפילו לקחתם חתול או כלב, משהו בכל זאת חסר לכם. ילדים אכן מביאים לזוגיות משהו חדש, שיכול להפרות אותה ולגרום לצמיחה מחודשת. הבאה של יצירה משותפת לעולם, שהיא תוצר של תהליך ארוך ביחד, היא שלב מרתק ופותחת דלת לעולם חדש של חוויות. אך גם כאן חשוב להיזהר ולהישאר עם רגליים על הקרקע. הטלטלות והקשיים שבדרך עלולים לא רק להצמיח אלא גם לפרק, במיוחד כאשר היסודות אינם חזקים דיים. הזוג שמחליט להפוך להורה חייב להיות בטוח בדבק שמחבר אותו ובתקשורת הפתוחה והכנה בין שני בני הזוג. ילדים לא יאחו את מה ששבור ופגום אלא להפך, רק יעמיקו את הסדקים והחרכים. בזוגיות ההומואית (ופחות בלסבית) יש לעיתים בדיקה של הגבולות ופתיחה של מערכת היחסים להתנסויות מיניות בחוץ. כשיש ילדים, הפתיחות הזו עומדת בסימן שאלה כי לפתע יש גורם נוסף וחשוב שיש להתחשב בו ובצורך שלו ביציבות.

סקרנו סיבות שונות שיכולות להוות מוטיבציה להורות. ישנם כמובן עוד סיבות טובות אחרות שנותרו בצד, אך המסר העיקרי הוא שחשוב להתעכב ולתת מקום לסיבות השונות, להפריד בין פנטזיות ומציאות, ולהיות מודעים למה שמניע אתכם לקראת הצעד שישנה את חייכם. מילה אחרונה שמורה עבור הקוראים הסטרייטים, שאולי מתוך סקרנות הציצו בכתוב. כל הנאמר חל גם עליכם, ותרוויחו אם גם אתם לא תיקחו את ההורות שלכם כצעד מובן מאליו ותעזו להתבונן פנימה ולשאול שאלות החשובות.