בחירת תורמת ביצית
פורסם לראשונה באתר מאקו

בחירת המטען הגנטי של ילדיכם אינו משימה פשוטה כלל וכלל. עבור זוגות הטרוסקסואליים המביאים ילדים לעולם, הבחירה בגנטיקה של ילדיהם היא תוצר מובן מאליו של הבחירה בבן/בת הזוג, אותו אדם אהוב עמו בחרו לחיות את שארית החיים ולהביא יחדיו צאצאים לעולם. עבור זוגות חד-מיניים, האפשרות כי הילד יהווה שילוב של המטען הגנטי של שני ההורים מהווה עדיין פנטזיה רחוקה ובדיונית ועל כן בחירה בתורמת ביצית בחו"ל (עבור זוג הומואים האפשרות להיעזר בתרומה בארץ עדין בלתי אפשרית) היא צעד הכרחי בתהליך של הפריה והבאת הילדים לעולם. בהקשר של תרומה, מעניין, שהשימוש הרווח בעולם כולו הוא במונח "תרומה" למרות שתמיד מדובר בשירות ששכר גבוה בצדו, במיוחד בתרומת ביצית שהינה תהליך פולשני וכרוך בנטילת תרופות הורמונליות על ידי התורמת.
על פי רוב קיימים שני סוגים של מסלולי תרומה. תרומה אנונימית, מאפשרת לדעת על התורמת אינפורמציה מוגבלת יחסית, בדרך כלל על רמת ההשכלה, נתונים פיזיים כמו גובה, מבנה גוף, צבע עיניים ושיער ומוצא עדתי/אתני. בבנקי זרע וביציות בחו"ל תרומות אנונימיות יכולות גם לכלול תמונות ואינפורמציה רבה הרבה יותר, כגון מידע על ההורים, הסבים והסבתות והאחים של התורמת. אינפורמציה זו בוודאי יכולה לתת שקט נפשי רב יותר לגבי הבחירה ותחושה רבה יותר של שליטה, אך לעיתים מידע רב מדי עשוי גם לבלבל. היתרון במסלול זה שהוא פעמים רבות מעניק שקט נפשי למשפחה הנתרמת בידיעה שהתורמת לא תצוץ פתאום במהלך החיים עם רצון לקחת חלק בחיי הילדים. עם זאת, בכך גם טמון החיסרון שכן דמות התורמת תישאר תמיד בגדר פנטזיה והמידע אודותיה מסתמך על דיווחים עקיפים בלבד.
בסוג אחר של תרומה, גלויה ובלתי אנונימית, יכולה להתקיים היכרות קודמת בין הזוג לבין התורמת כחלק מחברות או אפילו קשר משפחתי. לעיתים, כחלק מתהליך התרומה, התורמת מסכים להיפגש עם בני הזוג הנתרמים ואף לשמור על קשר לאחר מכן. סוג זה של תרומה אינו מקובל בארץ, אך אפשרי בחו"ל. יתרונותיו כמובן במידע המלא שיש אודות התורמת וביכולת גם בעתיד לאפשר לילד לפגוש את התורמת ולהימנע מהפיכת הדמות לפנטזיה ולשאלה מהותית בחיי הילד/ה.
במסגרת החיפוש אחר התרומה האידיאלית עלולים רבים להיקלע לתהליך מעגלי שבו הרצון למצוא את התרומה האידיאלית, מביא לקושי רב לקבל החלטה. יש משהו מאד מתעתע בשפע האפשרויות ב"קטלוג" התורמים שנותן אשליה של שליטה מלאה. לעיתים נדמה כי אפשר יהיה לבחור נכון אם רק נתעקש על הגובה המדויק והמשקל המתאים. זכור לי זוג שהמתין מספר חודשים למציאת תורמת ביצית, וכשנשאלו על סיבת ההמתנה הארוכה הסתבר כי ביקשו תורמת שהינה 1.78מ' לפחות, בעלת מבנה גוף רזה, ותואר שני ומעלה… כדאי אם כן, לא להיקלע לציפיות מוגזמות ולקחת בחשבון שכל ילד הינו תוצר גנטי אקראי של תכונות משני בני הזוג והיכולת לשלוט בתוצאה הסופית היא בלתי אפשרית. לגיטימי לרצות את המיטב האפשרי אבל חשוב לא לאבד פרופורציות.
בהקשר זה, ארצה לשתף בסיפור אישי. לפני ארבע שנים, במסגרת אחת התחנות הראשונות של בן זוגי ושלי במסלול ההורות, הגענו להודו לקליניקת הפריון בה היינו צפויים לבצע הפריה. מאחר והתרומה הייתה אנונימית, מיד בהיכנסנו למרפאה הובהלנו לחדר צדדי על מנת שלא ניתקל בתורמת הביצית שבדיוק עברה את תהליך שאיבת הביציות. למרות האנונימיות של התרומה, התאפשר לנו לראות תמונה של התורמת כשבחרנו בה, וכך כאשר יצאתי לרגע קט לשירותים, נתקלתי בה באופן מפתיע. לתדהמתי, היה רק דמיון מקרי ומצומצם בינה לבין התמונה שהוצגה לנו (אך מספיק על מנת לאפשר זיהוי ודאי). הפער העצום בין התמונה למציאות, טלטל אותי ועוד יותר את בן זוגי שיצא אחריי. לאחר לבטים רבים, החלטנו לא לעצור את התהליך למרות תחושת האכזבה (ואפילו הבהלה) ולהמשיך. בסופו של דבר לא נקלט הריון מאותה תרומה, אך למדנו משהו חשוב, גם על הפער בין פנטזיה ובין מציאות, וגם, כי בסופו של דבר, הרצון לילד חזק מהצורך למצוא את המטען הגנטי האידיאלי. הבנו שנאהב כל ילד או ילדה שתיוולד, גם אם התורמת אינה מלכת היופי וכי גם כך היכולת לשלוט בתוצאה אינה בידינו. זהו לקח חשוב, שבהמשך הדרך עזר לנו כשבחרנו תורמות נוספות.
מטבע הדברים, העיסוק בזהות התורם דומיננטי במיוחד בשלב שקודם להריון, ונדמה כי כאשר החלום מתגשם ונולדים הילדים חשיבות הנושא תדעך. בל נטעה. גם אנו וגם ילדינו, נתעסק בשלבים שונים בדמות התורמת ובכל מיני מחשבות ותחושות. האם הסנטר של התינוקת המתוקה שלנו מקורו בתורמת הביצית? האם הכישרון המוזיקלי של בננו מגיע מהתורמת? נמצא את עצמנו משתעשעים במחשבות על אופיו ודמותו של התורמת. מחקרים מצביעים על כך שילדים במיוחד מתעסקים בשאלת המקור הגנטי שלהם וצפויים לבוא עם שאלות רבות להורים. כאן, כמובן יש יתרון מסוים לתרומות הלא אנונימיות, בהן יש יותר מידע מציאותי להציג לילד, אך בכל מקרה חשוב להביא לידיעת הילד את כל האינפורמציה שברשותנו וליצור סיפור משפחתי מוסכם וגלוי על אופן הבאתו לעולם. יש לצפות, כי לא כל השאלות מלאות הסקרנות יוכלו לבוא על סיפוקן, ולכן עלולות לעלות גם תחושות של כעס אכזבה כלפי החסך במידע. במקביל, ילדים יכולים ליצור פנטזיה של דמות אידיאלית של התורמת עליה יושלכו כל מיני חסכים וקשיים. אלה הן תופעות נורמטיביות, שעל ההורים להתמודד עמן, להקשיב ולהכיל ובמקרים שבהם יש חוויה של קושי ועומס, להתייעץ עם איש מקצוע ואולי אף לאפשר מפגש טיפולי עם הילד.