הריון

הכתוב הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי

 

 

 

 

מאמר זה שואף להציג בפני המתפנדק את המונחים והמושגים העיקריים בהם הוא צפוי או עלול להתקל במהלך ההריון וכן להסביר את משמעות הבדיקות העיקריות ואבני הדרך אשר פרוסות לאורכו.

מטבע הדברים, אין אפשרות להקיף את כל ההיבטים בנושא רחב זה וכמובן שלא להתעמק בהם, כך שאין בכוחה של העשרת ידע זו בכדי להחליף ייעוץ רפואי מתאים, אלא רק לסייע בהבנת עיקרי הדברים.

 

תקופת ההריון

על-פי ההגדרה המרכזית ברפואה, הריון מתחיל עם השתרשות העובר בדופן הרחם ומסתיים עם יציאתו של העובר או הוולד מהרחם.

 

קביעת גיל ההריון

כיום קיימים אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לקבוע את מועד הביוץ ואת גיל העובר, אולם במשך כל ההיסטוריה ועד לשנות השמונים של המאה הקודמת, נסמכו הרופאים בעיקר על דיווח האישה ההרה לצורך הערכת גיל ההריון, לפיכך התאריך האמין והאחיד ביותר שהיה בידיי הרופאים היה מועד תחילת הוסת האחרונה (LMP = Last Menstrual Period) מועד אותו יכולה לציין כמעט כל אישה

 

ספירת גיל ההריון

על בסיס שיטת ספירה זו הצטבר והתבסס רוב הידע הגינקולוגי עד היום.

מסיבות אלה גיל ההריון נמדד ומצוין החל מתאריך ה- LMP, אף על פי שבתאריך זה עדיין ההריון כלל לא היה קיים !

 

קביעת גיל העובר

בניגוד לגינקולוגיה, השמה את הדגש על האישה ההרה ועל ההריון, אמבריולוגיה היא מדע המתייחס לעובר. מסיבה זו בספרות המדעית הנוגעת לעובר, יצוין הגיל העוברי (Embryonic Age) החל ממועד ההפריה.

ככלל, גיל העובר נמוך בשבועיים מגיל ההריון.

בהריונות IVF בהם מועד ההפריה ידוע במדויק, לעתים מצויין בצד גיל ההריון ב- LMP, גם הגיל העוברי.

 

ספירת גיל ההריון

הריון ברפואה נספר בשבועות וימים ונמשך כ- 40 שבועות (LMP)

דוגמאות:

הריון בדיוק בתחילת השבוע השמיני יצוין כ- 7w+0d

הריון בדיוק באמצע השבוע השמיני יצוין כ- 7w+3d

הריון בדיוק בסוף השבוע השמיני יצוין כ- 7w+6d

ספירות ותיקות ומוכרות יותר:

הריון נמשך כתשעה חודשים, אותם מחלקים לשלושה טרימסטרים:

שליש ראשון – עד תום השבוע ה- 13

שליש שני – עד תום השבוע ה- 26

שליש שלישי – עד תום ההריון

 

תקופות בחיי העובר

נהוג לחלק את חיי העובר לשתי תקופות

אמבריונית (Embryonic) – מההפריה ועד לשמונה שבועות לאחריה (תום השבוע ה- 10 להריון): תקופה זו מתאפיינת ביצירת איברי העובר (אורגנוגנזיס) ולפיכך קיימת במהלכה רגישות גבוהה לחומרים העלולים לגרום למומים וכן, שכיחות גבוהה באופן יחסי של הפלות

פטאלית (Fetal) – מתחילת השבוע התשיעי לחיי העובר (תחילת השבוע ה- 11 להריון) ועד ללידה: תקופה זו מתאפיינת בגדילה ובהתפתחות איברי העובר.

 

עיתוי הלידה – מושגים

לידה לפני תום השבוע ה- 37 הינה "לידה מוקדמת" (Preterm)

לידה ב- 37 שבועות מלאים, הינה לידה ב"מועד" (At Term)

לידה ב- 40 שבועות מלאים, הינה לידה ב"מועד מלא" (Full Term)

הריון אחרי תום השבוע ה- 42 נחשב כ"הריון עודף" (Postterm)

היות שהריון עודף נחשב כבעל סיכונים לסיבוכים משמעותיים, נהוג ליזום לידה לאחר השבוע ה- 41, בכדי להמנע מהם.

 

תאריך לידה משוער (תל"מ) בהריונות IVF

בהריון עובר יחיד – 266 יום מההפריה

בהריון תאומים – 245 יום מההפריה (בהעברת עוברים מוקפאים, יש לספור את כל הימים בהם לא היו בהקפאה, כלומר: ימי ההדרגה + הימים מההחזרה)

כ- 5% מהלידות אכן מתרחשות בתל"מ עצמו

כ- 50% מהלידות מתרחשות כשבוע לפניו או אחריו

בקישור הבא ניתן למצוא מחשבון המציג תאריכים של אבני דרך רבות לאורך ההריון, לאחר הזנת תאריך הפריית IVF

 

מעקב ההריון – העובר

ככלל, הריון הוא תהליך ביולוגי רציף ואין בידינו כמעט שום אפשרות להשפיע או לשנות את מהלכו, כך שבעיקר נותר לנו לבצע "מעקב הריון" שמטרתו לבדוק מדדים שונים לאורך תקופת ההריון ולקבוע על-פיהם האם ההריון מתפתח בצורה תקינה או לא.

בכל שלב ושלב בהריון שואפים לזהות אבני דרך, אשר תספקנה אינדיקציה על מהלך הריון והתפתחות עובר תקינים.

 

מעקב ההריון – האישה ההרה

לבדיקות המבוצעות במסגרת מעקב ההריון חשיבות עליונה בשמירה על בריאות הפונדקאית (כאשר הדרדרות במצבה הבריאותי של הפונדקאית עלולה להשפיע לרעה גם על ההריון).

במידה ומתגלות חריגות בבדיקות העלולות להעיד על בעיה כלשהי, ניתן להציע טיפול רפואי מתאים.

 

תזונת הפונדקאית

באופן כללי (חריג יידון בהמשך) ניתן לומר, כי רצוי שהאישה ההרה תקפיד על תזונה עשירה ומאוזנת בעיקר לצורך שמירה על בריאותה שלה עצמה, שכן להריון תכונה "אגואיסטית" כמעט מושלמת. כלומר, גם אם תזונת האישה אינה אידאלית, ההריון יקבל את צרכיו ולא תפגע התפתחותו.

למשל, במקרה והאישה ההרה אינה צורכת די סידן בשביל לקיים את צרכיה וצרכי העובר, העובר ינצל וידלדל את מאגרי הסידן שבעצמותיה, כאשר היא זו ש"תשלם את המחיר" הבריאותי על כך.

תזונת הפונדקאית צריכה לגדול בכ- 300 קלוריות ליום. כמו-כן תוספות ברזל, סידן וויטמינים ימנעו חוסרים ויבטיחו את השלמת התזונה.

עד למועד הלידה היא צפויה להוסיף למשקלה כ- 12 ק"ג.

למרות כל האמור, במצבים של תת-תזונה ו/או עליה במשקל של פחות מ- 7 ק"ג לאורך ההריון צפויה שתהיה השפעה שלילית על משקל הלידה. משקל לידה נמוך כרוך בסיכון גבוה יותר לקשיי התפתחות ותחלואה מוגברת במהלך החיים.

ככלל קיימת קורלציה בין משקל האם לבין גודל העובר
 

תזונת הפונדקאית – חריג: חומצה פולית (Folic Acid)

מחסור במאגרי חומצה פולית (ויטמין B9) בגוף האישה, במועד הכניסה להריון ובמהלך השבועות הראשונים שלו, עלול לגרום למומים חמורים בתהליך יצירת מערכת העצבים המרכזית (כגון: Spina Bifida, Anencephalous). לפיכך וליתר בטחון, מומלץ שהפונדקאית תקפיד לצרוך חומצה פולית כבר מספר שבועות בטרם הכניסה להריון ועד לשבוע השמיני לפחות, מקובל להמשיך ולהעשיר את תזונת הפונדקאית בחומצה פולית גם בשלבים מאוחרים יותר של ההריון.

 

גורמים טרטוגנים

חומרים, מחלות או סוגי קרינה העלולים לגרום למומים בעובר, לעתים המומים כה קשים, עד שהחשיפה גורמת להפלה.

גורמים נפוצים (רשימה חלקית בהחלט…)

אלכוהול, קפאין במינון גבוה

קוקאין

תרופות מסוימות לטיפול באקנה, סרטן, יתר לחץ דם, קרישיות יתר, תרופות פסיכיאטריות, אנטיביוטיקה, הורמונים

חומרי הדברה

אדמת, עגבת, הרפס, CMV, טוקסופלסמוזיס, מחלות חום (שפעת !)

קרינת רנטגן

על הפונדקאית להמנע מצריכת אלכוהול במהלך ההריון ועליה להתייעץ עם רופא לפני נטילת כל תרופה, על מנת לוודא שאינה מזיקה לעובר.

לפני ובמהלך ההריון, מבוצעות בדיקות לאיתור המחלות הזיהומיות המצוינות ברשימה, בשל הסיכון המשמעותי למומים חמורים במקרה של הדבקה.

 

אובדן הריון (Pregnancy loss)

בין אם באופן ספונטני ובין אם באופן יזום באמצעות הפסקת הריון, אובדן הריון הוא על-פי-רוב חוויה קשה ומטלטלת רגשית. אין בכוחה של מצגת זו להקל על תחושות אובדן או חרדה העלולות להתעורר בעקבות אובדן הריון, אך אני מאמין שבכוחו של ידע להקל על תחושות בלבול ואי-ודאות הנלוות לעתים לתחושת האובדן. במצגת זו יובאו הדברים בהיבטים הרפואיים בלבד, מתוך תקווה, כי הבנה טובה יותר של הפרטים והמונחים, תוכל לסייע ולהקל במשהו על הקושי ולהפוך את החוויה למעט פחות מרה.

 

אובדן הריון ספונטני (Miscarriage)

אנו יודעים כי התרחשה "הפלה טבעית" באחד מהתרחישים הבאים:

הריון צעיר מפסיק להתפתח – אין שינוי בגודלו לאורך מעקב הריון או שאין הופעת דופק בשלב שכבר היה צפוי להופיע

האישה חווה דימום נרתיקי ובאולטראסאונד לא ניתן לזהות שק הריון תקין

הדופק העוברי שאובחן בעבר איננו עוד – כלומר העובר מת בתוך הרחם (IUD=IntraUterine Demise)

 

אובדן הריון ספונטני – סיבות

ההסבר הנפוץ ביותר בשליש הראשון להריון הוא סיבה עוברית – אנומליה כרומוזומלית (שיבוש בהרכב או במבנה החומר הגנטי) זוהי הפרעה קשה ומקרית, המונעת מהעובר להיות בר-חיות. אין המדובר בבעיה גנטית המצריכה בירור, אלא במום רנדומלי.

נהוג לומר, כי מוטב שכך מאשר לגלות את המום בשלב מאוחר יותר ולהאלץ להחליט על הפסקת הריון.
למשל, עוברים רבים עם תסמונת דאון "נופלים" במהלך השליש הראשון

באובדן הריון בשליש השני, הסיבות הן לרוב אימהיות, כגון:

הפרעות קרישה עלולות לגרום ליצירת פקקים החוסמים את זרימת הדם אל ומהעובר

בעיות מבניות ברחם לא מותירות די מקום שיאפשר את גדילת העובר

אי ספיקת צוואר – צוואר הרחם נפתח תחת משקל העובר בטרם עת

זיהומים ברחם (כגון: זיבה, כלמידיה ועוד) הגורמים למות העובר או לכיווץ הרחם ולפליטת העובר

סיבות סביבתיות כגון חבלה או חשיפה לגורמים טרטוגנים

הפרדות שלייה ותאונות חבל טבור מהווים סיבות עיקריות לאובדן הריון בשליש השלישי.

חוסר בפרוגסטרון (ספציפי להריון פונדקאות): בהריון טבעי ההורמון נוצר על-ידי השחלה ומכין את הרחם לקליטת ההריון וכן שומר על רירית הרחם בשבועות הראשונים לו. בהריון פונדקאות, מכיוון שהשחלה לא תפקדה קודם להריון (שכן הביוץ התרחש בגוף התורמת) אין די מההורמון ולפיכך נדרשת הפונדקאית לקבל בשבועות אלו תמיכת פרוגסטרון ממקור חיצוני. אי הקפדה על כך עלול להוביל להפלה מוקדמת.

 

אובדן הריון ספונטני – שכיחות

הסיכוי ללידת תינוק חי לאחר קבלת תוצאה חיובית בבדיקת הריון ראשונית (סוף שבוע 4) הוא כ- 70%

לאחר זיהוי ההריון באולטראסאונד (שבוע 5+) הסיכוי קופץ ל- 85%

לאחר זיהוי דופק (סביב שבוע 7) – 90%

החל מהשבוע ה- 11 (תום תקופת האורגנוגנזיס) – 99%

והחל מהשבוע ה- 14 ואילך 99.5%

הסיכויים כוללים אך ורק סיכוני הפלה טבעית ואינם כוללים הפסקות הריון

 

הפלות – הגדרות

הפלה כימית – כאשר בדיקת הריון הראתה כי התרחשה השרשה, אולם בבדיקת האולטראסאונד המבוצעת לא נצפה ההריון. האישה מקבלת וסת במועד או מעט אחרי המועד.

בהריונות IVF שכיחות גבוהה יחסית של אבחון הפלות כימיות, בעיקר כי מוקדם מאוד מחפשים את ההריון, בעוד שבהריונות "רגילים", אישה לרוב תמתין לאיחור של כמה ימים בוסת וכלל לא תדע שהתרחשה השרשה ולאחריה הפלה

הפלה קלינית מוקדמת – אובדן הריון לפני סוף השבוע ה- 12

הפלה קלינית מאוחרת – אובדן הריון בשבועות 13-20

הפלה ספונטנית – כאשר ההריון נפלט ללא התערבות רפואית

הפלה נדחית – כאשר ההריון האבוד לא "נופל" מעצמו ונדרשת התערבות רפואית (טכנית, הפעולה כמעט זהה להפסקת הריון, אך ביצועה אינו כפוף למגבלות חוקיות)

אובדן הריון לאחר השבוע ה- 20, אינו מוגדר כהפלה, אלא כמוות תוך רחמי

 

הריון חוץ רחמי (Ectopic Pregnancy)

מצב בו הריון משתרש מחוץ לחלל הרחם.

רוב מכריע (98%) מההריונות החוץ רחמיים משתרשים בחצוצרה, אך ייתכנו גם אתרי השתרשות אחרים.

הריון כזה, יראה תוצאה חיובית בבדיקת הריון, אולם באולטראסאונד ייצפה ההריון מחוץ לרחם

מצב בו עובר אחד משתרש ברחם והשני מחוצה לו מכונה הריון הטרוטופי

הסיכון ב- IVF להריון אקטופי או הטרוטופי מעט גבוה יותר מאשר בהריונות ספונטניים

 

הריון חוץ רחמי – טיפול

הריון מחוץ לרחם, אינו בר-קיימא וחובה להפסיקו מוקדם ככל האפשר, שכן הוא עלול בהחלט להיות קטלני לאישה ההרה.

במידה וההריון האקטופי אובחן בשלב מוקדם ניתן לעשות זאת באמצעות מתן תרופה (מתותרקאסט), בשלבים מאוחרים יותר או כאשר קיים גם הריון בתוך הרחם שמעוניינים לשמור עליו, ניתן לשאוב את ההריון האקטופי מבעד לחתך בחצוצרה.

 

הפסקת הריון (Termination of Pregnancy)

מוגדרת כריקון תוכן הרחם, תוך כדי או לאחר גרימת מות העובר.

במקרה ומתגלה מום בעובר, אשר צפוי להותיר אותו מוגבל פיזית ו/או מנטלית במידה כזו, שעל-פי קריטריונים רפואיים ו/או תפיסה חברתית "מוטב מותו מחייו", תוצע להורים האפשרות להפסיק את ההריון.

מבחינה רפואית, ניתן לבצע הפסקת הריון בכל שלב בהריון, אך חוקית הפעולה כפופה למגבלות שונות, כגון: סיבה, גיל ההריון ועוד

במקרה של מום בעובר:

בארה"ב מותרת בכל המדינות הפסקת הריון לפחות עד השבוע ה- 20

במדינות AK, CO, DC, MD, MS, NH, NJ, NM, OR, UT, VT, WV בלבד מותרת הפסקת הריון ללא כל תלות בגיל ההריון (בדומה לישראל, אגב)

הטכניקה לביצוע הפסקת ההריון תלויה בגיל ההריון, במיומנות הרופא ובנוהג המקובל במוסד הרפואי

בשבועות 8-13 הטכניקה הנפוצה ביותר בכל העולם הינה הפסקת הריון כירורגית (D&C) בהרדמה כללית או מקומית

בישראל ובעיקר בארה"ב מקובלת הפסקת הריון כירורגית (D&E) גם בשבועות 14-24

בשאר המקרים מביאים לסיום ההריון באמצעות תרופות הגורמות להשראת הפלה או לידה(Induction Abortion)

בהפסקת הריון מעבר לשבוע ה- 20 מקובל להמית את העובר (Feticide) לפני ביצוע הפעולה, באמצעות הזרקת תמיסת אשלגן כלורי (KCl)

 

"דילול עוברים"Multifetal pregnancy reduction (MFPR)

מכיוון שבהריונות IVF, לרוב מועברים שני עוברים או יותר, קיים בהריונות אלו שיעור גבוה של הריונות מרובי עוברים.

בשל הסכנות הבריאותיות הכרוכות בהריון מרובה עוברים (כגון: אובדן ההריון כולו או לידת פגים במשקל נמוך במיוחד) ולעתים גם בשל הרצון להמנע מהולדה של יותר מאשר תינוק אחד או שניים באותה העת, נוצר הצורך להפסיק את התפתחותם של חלק מהעוברים, לטובת שיפור משמעותי של סיכויי השרידות והבריאות של העוברים שיושארו.

לרוב מבוצע ההליך במהלך השליש הראשון להריון, אך לא לפני שמזוהה דופק עוברי. בגישה נרתיקית או בטנית, תוך הנחיית אולטראסאונד, מוזרקת תמיסת אשלגן כלורי (KCl) לשק ההריון של העובר אותו "מדללים" וגורמת להפסקת התפתחותו.

בישראל, דילול עוברים מצריך לפי חוק אישור של ועדה להפסקת הריון.

סיכונים: פגיעה בעוברים אשר לא הייתה כוונה לדלל, אובדן ההריון כולו.

למרות הקושי הרגשי הקיים, לעתים, בהחלטה על ביצוע הפעולה, כדאי לזכור, כי הפחתת עוברים משלושה לשניים, מפחיתה בחצי גם את הסיכון לאובדן ההריון כולו וגם את הסיכון ללידה לפני השבוע ה- 32.

הסיכון לאובדן ההריון כולו, בעקבות דילול משלושה לשניים עומד על כ- 5.5%, ערך המתקרב לסיכון לאובדן הריון ספונטני בהריון תאומים "רגיל"

 

בדיקות בהריון

βHCG

הורמון המופרש מהשכבה העוברית של השלייה (כוריון), נוכחותו בדם או בשתן תאשר הריון

בדיקת שתן ביתית תאשר את קיומו או העדרו בדיקת דם, תציין גם את כמותו

הכפלות בטא (לעתים לא מבוצע)

בדיקות דם שנערכות אחת ליומיים, צפויות להראות הכפלה ברמת ה- βHCG בדם ומהוות אינדיקציה לתקינות התפתחות ההריון הצעיר. קפיצות מעבר לפי שניים ברמת ההורמון עשויות להעיד על הריון מרובה עוברים, אך לא בהכרח

אי הכפלה עלולה להחשיד להריון שאינו מתפתח באופן תקין

אולטראסאונד ראשוני

בשל השלב ההתחלתי של ההריון, קשה לזהות את העובר עצמו, אך ניתן לזהות את שק ההריון ואת שק החלמון ולראות היכן מתפתח ההריון. כמו כן בבדיקה זו ניתן לראות כמה שקי הריון מתפתחים.

אולטראסאונד שני

בבדיקה זו ניתן לקבל אינדיקציה על תקינות ההריון לפי גודל שק ההריון וגודל העובר והשוואתם לגדלים הממוצעים על-פי גיל ההריון.

כאשר הבדיקה מבוצעת סביב השבוע השביעי מצפים לזהות במהלכה דופק עוברי (או דפקים…)

 

בדיקות בהריון – בדיקות סטטיסטיות

בדיקות אלו מעריכות את הסיכון לכך שהעובר סובל ממומים שונים.
מטרתן היא להצביע על חשד מוגבר ולהפנות לבדיקות ספציפיות ובעלות רמת ודאות גבוהה יותר, במידת הצורך.
חשוב לזכור, כי תוצאה "לא טובה" אינה מעידה בהכרח על מום ותוצאה "טובה" לא בהכרח שוללת קיומו של מום ואינן ערבות

 

שקיפות עורפית (Nuchal Translucency)

הבדיקה מבוצעת בין תחילת השבוע ה- 12 לסוף השבוע ה- 14.

בבדיקת נמדדת עובי שכבת הנוזל בעורף העובר באמצעות מכשיר אולטראסאונד.

 

תבחין משולש / מרובע (Triple / Quadruple Test)

בדיקת דם המבוצעת בין השבועות 15-18 המודדת את ערכי:

חלבון עוברי (AFP)

Estriol (E3)

βHCG

Inhibin A

כאשר תוצאות בדיקות הדם, משוקללות עם תוצאות השקיפות העורפית וגיל התורמת, מתקבל ערך סטטיסטי המבטא את רמת הסיכון למום בעובר. (דגש – מדובר על הריון עובר יחיד !)

 

בדיקות בהריון – בדיקות חודרניות

בבדיקה חודרנית דוגמים חומר גנטי עוברי ובאמצעות בדיקתו במעבדה ניתן לענות באופן חד-משמעי האם הוא סובל ממחלה גנטית מסויימת או לא.

בדיקות אלו כרוכות בסיכון מסויים (אך נמוך) לאובדן ההריון.

סיבות לביצוען:

כאשר הסיכון להורשת מחלה גנטית לעובר גבוה (למשל, CF) גיל מבוגר של תורמת הביציות

במידה והבדיקות הסטטיסטיות נותנות אינדיקציה לבירור נוסף

במקרים בהם ההורים מעוניינים במידת ודאות גבוהה ככל שניתן

 

דגימת סיסי שלייה (Chorionic Villus Sampling)

בבדיקה דוגם הרופא באמצעות מחט מונחית אולטראסאונד פיסה קטנה מהשליה ומעביר אותה לבדיקה במעבדה.

יתרונה הגדול הוא שניתן לבצע אותה החל מהשבוע ה- 10 להריון ובמידת הצורך ניתן לבצע הפסקת הריון מוקדמת יחסית ופחות קשה (נפשית ופיזית) יחסית להפסקת הריון מאוחרת בעקבות בדיקת מי-שפיר.

יחד עם זאת, הסיכון לאובדן ההריון בבדיקת סיסי שלייה מוערך בכפול לעומת בבדיקת מי שפיר והוא עומד על-פי הערכות על 1 ל- 100 עד 200

לכן, לרוב מבוצעת בדיקה זו כאשר הסיכון שהעובר נושא מחלה גנטית הוא גבוה (25-50%)

 

דיקור מי-שפיר (Amniocentesis)

בבדיקה שואב הרופא באמצעות מחט מונחית אולטראסאונד כמות קטנה של נוזל השפיר המקיף את העובר ומעביר אותו לבדיקה במעבדה.

מומלץ שלא לבצע את הבדיקה לפני השבוע ה- 16 להריון על מנת להפחית את הסיכון לסיבוכים.

על פי הערכות הסיכון לאובדן הריון בעקבות דיקור מי-שפיר עומד על כ- 1 ל- 200 עד 400.

 

בדיקות בהריון – בדיקות אנטומיות באמצעות אולטראסאונד

מטרת בדיקות אלו היא לבחון את מבנה גוף העובר ולנסות ולאתר מומים בו. נוסף על מומים נראים לעין, קיומם של ממצאים שונים ("מרקרים") עשוי להחשיד לבעיות שונות ולהצריך בירור נוסף.

הסמנים (מרקרים) נחלקים לגדולים ולקטנים:

הגדולים מצביעים על חשד מהותי למום ומצריכים בירור ספציפי ויסודי יותר לאותו האיבר

הקטנים (מכונים גם "רכים") יכולים להצטרף ולהגביר חשד, אם התעורר כזה, בבדיקות הסטטיסטיות.

חשוב לציין, כי ברוב המקרים אין המדובר במום. בין הסמנים הרכים, ניתן לציין, למשל: ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה ועוד.

 

סקירה

בדיקת אולטראסאונד יסודית בה נצפים ונמדדים איברי העובר. בישראל מקובל לבצע שתי סקירות – מוקדמת ומאוחרת

במידה והבדיקה מבוצעת בשבועות 14-16 (מוקדמת), ניתן לסקור את האיברים הברורים (ראש, גו, גפיים כולל אצבעות, איבר מין) ולראות את תקינותם. הבדיקה תחשוף כ- 75% מהמומים שניתן לראות בבדיקת אולטראסאונד ותשלול או תאשר צורך בבדיקות נוספות, כגון: דיקור מי שפיר.

בבדיקה שנערכת בשבועות 18-22 (מאוחרת) ניתן לראות בבירור ממצאים קטנים ולערוך סקירה יסודית לפגמים שלא היה ניתן לראות בבדיקה מוקדמת. בארה"ב ובאנגליה, למשל, בדיקה זו מקובלת כסקירה יחידה.

הבחנה נוספת שנעשית בישראל היא בין סקירה מצומצמת, הבודקת איברים עיקריים, לבין מורחבת הסוקרת "כל מה שניתן"

 

אולטראסאונד כללי

מתוך מטרה לזהות המשך התפתחות תקינה ואיתור סימני מצוקה עוברית, במהלך השליש השלישי יבוצעו מדי פעם בדיקות בהן ייבדקו:

הערכת משקל וגודל

מיקום שלייה

תנועות העובר

תנועות נשימה

כמות מי שפיר

פעימות לב

 

בדיקות בהריון – כללי

במידה ולא בוצעו לפני הכניסה להריון או במידה ומתעורר חשד כלשהו, יבוצעו לפונדקאית בדיקות סוג דם, טוקסופלזמה, CMV, עגבת, צהבת, אדמת, HIV, הרפס, פארבו, זיבה, כלמידיה, שחפת ועוד

לאורך כל ההריון נערכות לפונדקאית שקילות, ספירות-דם, בדיקות שתן (בין היתר לאיתור חלבון ו/או סוכר), לחץ-דם, בדיקות רופא כלליות ובדיקה להעמסת סוכר (לשלילת סכרת הריונית)

הכל מתוך מטרה לזהות, לנטר ולעקוב אחרי כל התפתחות שלילית ולאפשר מתן טיפול רפואי הולם או ביצוע בירור נוסף, במקרה הצורך.

באופן עקרוני, פונדקאית נכנסת להריון לאחר שנבדקה ונמצא שהיא בבריאות כללית תקינה ובעלת הסטוריה מיילדותית תקינה בהריונות קודמים.

ככלל, מקובלת בקורת חודשית מתחילת ההריון עד לשבוע ה- 32

בקורת דו-חודשית משבוע 32 ועד לשבוע ה- 36

ולאחר מכן, בקורת אחת לשבוע עד ללידה

 

הריון בסיכון גבוה

הריון בו קיים סיכון מוגבר לחיי ובריאות האישה ההרה ו/או העובר.

קיימות סיבות רבות, בין אם כתוצאה ממחלות אימהיות שקדמו להריון, כגון: מחלות לב, כליות, סוכרת, כבד, אסטמה, מחלות אוטואימוניות ועוד ובין אם כתוצאה ממצבים המתפתחים במהלך ההריון עם או ללא גורמי סיכון.

הריון בסיכון גבוה מצריך מעקב מדוקדק והענות רבה להוראות הרופא המטפל, בכדי לצמצם את הסיכון לאישה ולעובר.

 

סיבות נפוצות להריון בסיכון גבוה

רעלת הריוןPre-eclampsia (5%-7% מכלל ההריונות) מצב בו בהריון מעל ל- 20 שבועות מאובחנים יתר לחץ-דם, בצקת וחלבון בשתן.

במקרים של רעלת קלה יש לבצע מעקב, מקרים קשים מהווים סכנה משמעותית לבריאות ולחיי האישה ההרה ולכן במידה ולא ניתן לייצב את מצבה באמצעים תרופתיים, חובה ליילד אותה.

רעלת הריון נפוצה יותר בהריונות מרובי עוברים.

שליית פתח Placenta Previa (כ- 0.5% מכלל ההריונות) מצב שבו השלייה קרובה או מכסה את צוואר הרחם.

עלול להתבטא בדימומים, מצוקה אמהית או עוברית בשלבי הריון מתקדמים.

רוב מכריע של שליות הפתח שיאובחנו לפני השליש השלישי, יתרחקו עם התקדמות ההריון מצוואר הרחם ותתאפשר לידה וגינלית.

במקרה של שליית פתח שלמה או חלקית (קרובה מאוד לצוואר הרחם, אך לא חוסמת אותו) בשליש השלישי, הלידה תערך בניתוח קיסרי.

הפרדות שלייה Placental Abruption (כ- 1% מכלל ההריונות) סיבוך מסוכן מאוד לאם ולעובר בו מתנתקת השלייה מקיר הרחם.

הסיבוך קיים במספר דרגות ועשוי להתאפיין בדימום וגינלי ובמצוקה עוברית חמורה עד כדי אובדן ההריון.

במקרים חמורים, יש ליילד באופן דחוף

הריון עודף (10%-5% מכלל ההריונות) המשך ההריון לתוך השבוע ה- 42 טומן בחובו סיכונים, שכן עם הזדקנות השלייה, חלה ירידה בהעברת החמצן וחומרי המזון אל העובר העלולה להתבטא במצוקה עוברית ובמקרים חמורים אף במותו.

הגישה לטיפול בהריון עודף נעה בין מעקב אחר סימני מצוקה ועד לייזום לידה / ניתוח קיסרי גם ללא סימנים כאלו.

הריון מרובה עוברים (נפוץ במיוחד בהפריות מבחנה) מעבר להשלכות הכלכליות, הלוגיסטיות והנפשיות החיוביות והשליליות של הריון תאומים ולמרות היותו נפוץ ואף מבוקש בקרב הריונות פונדקאות, חשוב להכיר בעובדה, כי הוא הריון בסיכון גבוה (וסליחה על הבאסה).

בהריון תאומים קיים עיכוב יחסי בצמיחה התוך-רחמית המתבטא במשקל לידה נמוך.

בנוסף, כ- 50% מהתאומים נולדים לפני השבוע ה- 36. לידה מוקדמת מקושרת עם תחלואה ותמותה עוברית מוגברות.

הסיכון לרעלת הריון הוא כפול ולהפרדות שלייה הוא פי שלושה לעומת הריון יחיד.

שכיחות גבוהה של ניתוחים קיסריים (כ- 50%) ועליה בסיכון לאנמיה ולסוכרת הריונית מעלים משמעותית גם את התחלואה האימהית.

סיבות אלה יחד מביאות לכך, שהסיכון הכללי לאובדן הריון הוא פי שלושה לעומת הריון יחיד.

מידע (מפחיד) נוסף ניתן למצוא בקישור הבא

 

סיכום ונקודה למחשבה…

המצגת מציגה ברובה את מה שעלול להשתבש וכפי שברור ממנה קיימים אינספור סיבוכים, מומים, מחלות וסכנות בהריון. יחד עם זאת כמעט קשה להאמין, אבל 95% מהילודים הם בסופו של דבר בריאים לחלוטין.

בשנות השבעים ובכל ההיסטוריה לפני כן, הורים ציפו בחשש ללידת ילדיהם ונדמה שההתפתחות הטכנולוגית העצומה בתחום הגינקולוגיה בשלושים וחמש השנים האחרונות לא רק שלא מסירה מאיתנו דאגה, אלא אף מוסיפה לה.

אז לנשום עמוק ולקוות לטוב

 

בהצלחה !

 

Share on Facebook
Please reload

Please reload

פוסטים אחרונים