על הורות ביולוגית- גנטית ומשמעותה

פורסם לראשונה באתר מאקו

 

 

 

העיקר זו הגנטיקה – האמנם?

 

התפתחויות ושינוים דרמטים מרחיקי לכת התחוללו בשנים האחרונות ואיפשרו לנו, הומואים ולסביות, להביא ילדים לעולם ולהקים משפחה. עובדה אחת לצערנו עדיין אינה ניתנת לשינוי. כאשר זוג הומואים או לסביות מביא לעולם ילד או ילדה, רק אחד מהורים יכול להיות ההורה הביולוגי של אותו הילד. העובדה המובנת מאליה עבור זוגות סטרייטים שילדיהם ישאו מטען גנטי משותף של שני בני הזוג, אינה אפשרית בזוגיות החד מינית ואנו נאלצים להשלים עם כך ולפנטז שאולי יום אחד הטכנולוגיה הרפואית תצליח להתגבר גם על מגבלה זו.

 

אך עד שתמצא הטכניקה שתאפשר יצירת צאצא משותף משני זרעים או שתי ביציות אנו נותרים מול שאלות ודילמות לא פשוטות. איזה משמעות יש לעובדה שרק הורה אחד הינו ביולוגי וכיצד מתמודדים עימה ההורים הטריים והנרגשים? האם יש בכלל רלוונטיות להורות הביולוגית  או שמא זו רק עובדה טכנית? האם פרט זה ראוי שיישמר בסוד או שמא יש לשתף את הסביבה ואת הילד בכך? דרכי ההתמודדות של זוגות שונים עם שאלות אלה יכולים לנוע  בין שני קטבים מנוגדים – בין הכחשה למשמעות-יתר.

 

הכחשה

 

בדרך התמודדות של הכחשה ההורים מעלימים את עובדת היותו של הורה אחד בלבד הורה ביולוגי. אפשר להבין מאד את הצורך להכחיש את נושא ההורות הביולוגית במיוחד בסיטואציה של זוג חד מיני. עבור זוגות רבים הבחירה בזהות של ההורה הביולוגי היא לחלוטין אקראית כשהכוונה בסופו של דבר שלכל אחד מההורים יהיה צאצא ביולוגי. בנוסף, התהליך לקראת הבאת הילדים לעולם הוא לחלוטין משותף וזוגי ולכן תחושת החיבור לילד אינה קשורה לשייכות ביולוגית-גנטית וזהה בין שני ההורים. במיוחד נכון הדבר לאחר הלידה, כשההתקשרות לתינוק מתהווה ונוצרת מתוך הטיפול והמגע היומיומי. בהדרגה עובדת היותו רק של אחד ההורים קשור גנטית לתינוקת מאבדת מהרלוונטיות שלה, אם בכלל הייתה כזו.

 

הבעיתיות :  גם כאשר הקשר הביולוגי-גנטי מאבד ממשמעותו עבור בני הזוג, החברה סביבם ממשיכה להתעסק בשאלה זו, בין אם בכל מיני התנהלויות בירוקרטיות מול הרשויות שעדיין  מעניקות להורה הביולוגי מעמד מיוחד (שלא לומר אף בלעדי) או מול  בני משפחה וחברים שמאד עסוקים בשאלה  : " אז מי מכם הוא ההורה  הביולוגי?". התעניינות זו בולטת במיוחד בחברה הישראלית, שבה אנשים מרשים לעצמם לטוב ולרע להתעניין באופן ישיר ולעיתים אף חודרני בכל מיני נושאים אישיים ורגישים. לפעמים, אין כלל צורך לשאול שאלות וניתן להסתפק במראה עיניים כשהדמיון הפיזי בין הילד לאחד ההורים מסגיר את מה שאולי ההורים מעדיפים להסתיר.  דימיון זה כמובן מעמיד את ההכחשה באור קצת מיותר. לבסוף, יש לזכור  כי שנות ניסיון רבות של אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה מצביע על כך שילדים מגלים סקרנות רבה לגבי השאלה של מקור מטענם הגנטי ועסוקים בה בשלבים שונים של התפתחותם.  ככל שהנושא יותר מוסתר ומוכחש על ידי ההורים כך הוא הופך לסוגייה מהותית עבור הילד ולפעמים גם לתסביך של ממש.

 

משמעות יתר

 

דרך התמודדות זו מעניקה לנושא של ההורות הביולוגי משמעות רבה מאד, אולי רבה מדי. לעיתים אחת מבנות הזוג תתעקש על כך שהיא תישא את ההריון ברחמה, או לחילופין אחד מבני הזוג יעמוד על כך שהוא יהיה תורם הזרע הבלעדי. לא פעם, ההחלטה תתקבל גם כי בת הזוג השנייה אינה מרגישה מוכנה מספיק להורות או שבן הזוג השני מלא בחששות ובהיסוסים ולכן שיתוף הפעולה עם הדרישה להורות ביולוגית חד צדדית יהיה מלא ולחלוטין יגיע מרצון חופשי מצד שני הצדדים בזוגיות.

 

הבעייתיות: לא פעם ההתעקשות על הורות ביולוגית חד צדדית מצביעה על חוסר איזון בזוגיות שיכול לנבוע מחוסר בטחון ביציבות ובעמידות של התא הזוגי לאורך שנים נוספות. במקרים אחרים, ההמנעות של אחד מבני הזוג מלרצות להיות הורה ביולוגי יכולה להעיד על לבטים ועל אי בשלות להורות ששווה לדון בה ולהתמודד עימה טרם ההחלטה על כניסה לתהליך לקראת הורות. לבסוף, כאשר נושא ההורות הביולוגית מקבל משקל רב, ההורה  הלא ביולוגי נותר עם תחושות קשות של העדר מקום וחוסר שייכות שיכולות גם להשפיע על הקשר עם הילד/ה.

 

ולבסוף – דרך הזהב : בין קטבי ההכחשה ומשמעות היתר יש מרחב גדול מאד לכל זוג למצוא נוסחא מאוזנת ומתאימה לצרכיו.  מוטב להמנע מסודות והסתרות ככל האפשר משום שטיבם של סודות לתפוח למימדים עצומים ובלתי פרופורציונליים. ככל שהנושא של זהות ההורה הביולוגי יהיה עוד פרט במרקם המשפחתי, שאינו מוסתר מהסביבה או מהילד, אך גם אינו מהווה מוקד לעיסוק ולקונפליקטים, כך הוא יקבל את המשקל הראוי לו וגם להורים וגם לילד יהיו צפויים להיות פחות משקעים בהקשר זה. מותר גם לקוות, כי ככל שהסביבה תיחשף יותר למשפחה החדשה, כך תחלחל גם שם ההבנה שהשאלה לגבי זהותו של ההורה הביולוגי היא לא כזו חשובה ומוטב להניח להורים ולילדיהם להתמודד עימה בקצב ובעיתוי הנכון להם.

 

 

Share on Facebook
Please reload

Please reload

פוסטים אחרונים