על הלבטים והמוטיבציה בבחירה באבהות גאה

פורסם לראשונה באתר מאקו

 

 

לקראת  אבהות גאה – למה בכלל להיות הורה?

 

ההורות החד-מינית הולכת וצוברת תאוצה כתופעה חברתית במקומותינו. מספיק להתבונן רק בחשיפה

התקשורתית הרבה ואולי אף די בסיבוב קצר ברחובות  העיר (עדין רק בתל אביב, יש לומר בכנות) בכדי להיווכח בכך.  אכן,  יותר ויותר הומואים ולסביות בוחרים שלא לקבל את גזר הדין מהעבר, שקבע כי מזוגיות חד מינית לא יכולים לצמוח משפחה וצאצאים. מספר הולך וגובר של זוגות מהקהילה הולך בעקבות הרצון החזק להיות אמא או אבא ומממש זאת. אך מניין מגיע צורך זה? מה בעצם מקור המוטיבציה להפוך להורה?

 

שאלה זו, כמעט ואינה ונשאלת בהקשר של זוגות סטרייטים שיכולים פשוט להיכנס למיטה ולבצע מצוות "פרו ורבו". עבורי כפסיכולוג זו לעתים עובדה מצערת, שכן נתקלתי ביותר מדי הורים, צעירים כמבוגרים, שהפכו להורים, מבלי ששאלו את עצמם שאלות מהותיות ויסודיות.  ההורות הכתה אותם כרעם ביום בהיר ואת המחיר, יש לומר בכאב, שילמו ומשלמים ילדיהם.

 

לפני יותר מארבע שנים, לאחר דיונים שאף הם נמשכו מספר שנים, החלטנו בן זוגי ואני שאנחנו מתחילים במסע לקראת הורות. לא תארנו לעצמנו שהמסע שלפנינו יהיה ארוך ומסובך כל כך. מישראל, להודו ובהמשך לארה"ב, עברנו שבע הפריות מבחנה, חמש תורמות ביצית וחמש פונדקאיות עד שהשגנו את ההריון המיוחל. היום, כשבתנו אלה כבר בת שלושה חודשים, אנחנו יכולים לחתום בשתי ידיים שהיינו עוברים זאת שוב על מנת לזכות באושר הזה, אך מהלך הדרך לא פעם עמדנו על סף ייאוש.

 

אכן,  עבורנו  ההומואים במיוחד, הדרך למימוש ההורות כל כך פתלתלה ומסובכת, שעוד טרם הקפיצה  על עגלת ההורות, יש הרבה מקום להשתהות ולהרהורים  שלפני, וטוב שכך. המורכבות של המסע לקראת ההורות וכמובן ההורות עצמה, הינם תהליכים מסובכים דיים בשביל להצדיק מחשבות ולבטים עמוקים.  בטורים הבאים אמנם אתייחס יותר לקשיים והמהמורות שבדרך, אך כבר עכשיו שווה להזכיר כי מדובר בהוצאות כלכליות עצומות, בהתמודדות עם חוסר שליטה ותלות באנשים חיצוניים וזרים (פונדקאיות, רופאים ועורכי דין) שבידיהם החלום הכי אישי ומשמעותי שלכם.

 

אני מציע לנסות ולהתעמק בשאלה הבסיסית ביותר – למה? חשוב להיות מודעים למוטיבציה להורות ולתת מקום לכל המחשבות והתחושות שקשורות בה.

 

 יש להודות, כי  דווקא עבור הומואים ולסביות, הסטטוס של "הורה" יכול  לקסום במיוחד,  בהיותו כרטיס כניסה לחיקו החמים של המיינסטרים. זה נכון במיוחד בחברה הישראלית, המקדשת כל כך את הפריון ואת המשפחתיות ומעמידה אותם על ראש שמחתה. מוטיבציה זו, היא כמובן לגיטימית, אך אסור שתהיה מוטיבציה עיקרית. מי שמצפה, כי ההפיכה לאב תגרום לתיקון של צלקות של חוסר קבלה חברתית, עלול להתבדות. ההורים החד מיניים צפויים להתמודדות עם שאלות קשות מצד אלה שמתקשים לקבלם. לצד קבלה ותמיכה שיגיעו ממעגל המשפחה והחברים, צפויות גם תגובות אחרות ומבטים פחות אוהדים, שמצריכים עמוד שדרה חזק ושלמות עצמית. על כן, לפני שממהרים להתבשם מהפנטזיה על הקבלה למועדון כדאי גם לקחת בחשבון קונפליקטים ועימות עם סימני שאלה וחוסר קבלה.

 

אם כבר הזכרנו תיקון, נכנסת מוטיבציה נוספת להורות והיא קשורה לפנטזיה על ילד או ילדה אידיאליים. אפשר לגחך ולחשוב על אמא של דוגמנית על מפורסמת או אבא של כדורגלן  שמגשימים עמם דרך ילדיהם (והס מלהזכיר שמות…),  אך בפועל לכולנו כמיהה לכך שהצאצאים שלנו יצליחו, ואולי אף במה שאנו עצמנו כשלנו בו. אם למשל, נושא הגבריות והמאצו'איות הוא נקודה רגישה ופגיעה, יכולה להתעורר כמיהה לכך שהרך הנולד יגדל להיות גברבר מחוספס וסטרייט למהדרין. אמנם, המחקרים מצביעים על כך שילדיהם של הומואים ולסביות גדלים ככל האוכלוסייה מבחינת נטייתם המינית כבוגרים, ובכל זאת, זו מעמסה כבדה על ילדים לתקן את החוויות של הוריהם. מותר לפנטז ולחלום, אך חשוב להבין שהמציאות צפויה להיות שונה מהפנטזיה.

 

 באופן כללי, הורות יכולה להראות מהצד וממרחק כמשהו זוהר ונכסף, אולי במיוחד כשהיא קשה להשגה ולא מובנת מאליה. האמת גם במקרה זה מעט שונה. הסיפוק וההנאה אכן רבים ואינם משתווים לחוויות אחרות בחיים, אך לכך מתלווה גם שק כבד של דאגות, טרדות ומגבלות  על החופש. אותו חופש ומרחב לו כל כך התרגלנו במהלך השנים ולעולם לא ישוב. אורח החיים  ה"הומואי"  הסטריאוטיפי, שכולל את החופש לצאת ולבלות בלי חשבון, לקפוץ לחופשת מסיבות באירופה ולמצות את מעייני הנעורים והמיניות לא יוכל להמשיך ולהתקיים לאחר בואם של הילדים לעולם. הכרחי להיות מודעים לכך, אחרת התדהמה שצפויה לאחר הלידה, עלולה להיות קשה מנשוא.

 

 לבסוף קיימת גם להורות מוטיבציה  משותפת לשני בני הזוג – מוטיבציה זוגית. כי אחרי שנסעתם מסביב לעולם פעמיים, קרעתם את העיר, ואפילו לקחתם חתול או כלב, משהו בכל זאת חסר לכם. ילדים אכן מביאים לזוגיות משהו חדש, שיכול להפרות אותה ולגרום לצמיחה מחודשת. הבאה של יצירה משותפת לעולם, שהיא תוצר של תהליך ארוך ביחד, היא שלב מרתק ופותחת דלת לעולם חדש של חוויות. אך גם כאן חשוב להיזהר ולהישאר עם רגליים על הקרקע. הטלטלות והקשיים שבדרך עלולים לא רק להצמיח אלא גם לפרק, במיוחד כאשר היסודות אינם חזקים דיים. הזוג שמחליט להפוך להורה חייב להיות בטוח בדבק שמחבר אותו ובתקשורת הפתוחה והכנה בין שני בני הזוג. ילדים לא יאחו את מה ששבור ופגום אלא להפך, רק יעמיקו את הסדקים והחרכים. בזוגיות ההומואית (ופחות בלסבית) יש לעיתים בדיקה של הגבולות ופתיחה של מערכת היחסים להתנסויות מיניות בחוץ. כשיש ילדים, הפתיחות הזו עומדת בסימן שאלה כי לפתע יש גורם נוסף וחשוב שיש להתחשב בו ובצורך שלו ביציבות.

 

סקרנו סיבות שונות שיכולות  להוות מוטיבציה להורות. ישנם כמובן עוד סיבות טובות אחרות שנותרו בצד, אך המסר העיקרי הוא שחשוב להתעכב ולתת מקום לסיבות השונות, להפריד בין פנטזיות ומציאות,  ולהיות מודעים למה שמניע אתכם  לקראת הצעד שישנה את חייכם.  מילה אחרונה שמורה עבור הקוראים הסטרייטים, שאולי מתוך סקרנות הציצו בכתוב. כל הנאמר חל גם עליכם, ותרוויחו אם גם אתם לא תיקחו את ההורות שלכם כצעד מובן מאליו ותעזו להתבונן פנימה ולשאול  שאלות החשובות.

 

Share on Facebook
Please reload

Please reload

פוסטים אחרונים