דרכי מימוש ההורות עבור הומואים

פורסם לראשונה באתר מאקו

לאחר שבטור הקודם והראשון, עסקנו בעצם קבלת ההחלטה העקרונית להפוך להורים, אסקור כעת את המסלולים האפשריים העומדים בפני זוגות ויחידים הומו-לסביים, אשר מעוניינים לממש את רצונם להפוך להורים. חשוב להכיר היטב את המשמעויות וההשלכות של כל מסלול ולקחת אותם בחשבון לפני שיוצאים לדרך הארוכה והפתלתלה.

מסלול ראשון – הורות משותפת

מסלול זה, הינו הוותיק יותר במחוזותינו וישנם כבר ילדים לא מעטים שהגיעו לעולם בדרך זו, חלקם כבר בגיל ההתבגרות. תחת כותרת זו אנו מתייחסים ליחידים וזוגות שהביאו לילדים על ידי התקשרות הדדית עם אישה או גבר, מתוך כוונה להביא ילד (או מספר ילדים) וללא מערכת יחסים זוגית. כך, לצורך המטרה של הבאת ילד משותף,. יכול בחור הומו, להתקשר עם אישה (סטרייטית או לסבית), ולהפך, אישה לסבית, יכולה להתקשר עם גבר (סטרייט או הומו) מראש מוסכם שכל אחד ממשיך לחיות את חייו בנפרד והשניים מתחלקים במשימת ההורות עם הסדרי ראייה, ממש כמו זוג גרוש (אך ללא הכאב הכרוך בפירוק תא משפחתי).

למסלול זה יתרונות ברורים, במיוחד עבור מי שאינם נמצאים בזוגיות, וחוששים מגידול ילד לבד (כחד-הוריים), עם המעמסה הכלכלית והפסיכולוגית הטמונה בכך. האפשרות קוסמת גם לחוששים מהתובענות הרבה הכרוכה בהורות, ואשר בהסדר של הורות משותפת, יוכלו להמשיך ליהנות מחוויית חופש מסוימת, לפחות בימים בהם ילדם נמצא אצל ההורה השני. להסדר זה, יש גם יתרונות טכניים וכלכליים לא מובטלים. מאחר ומעורבים בתא משפחתי זה גבר ואישה, אין מגבלות חוקיות ובירוקרטיות רבות מטעם הרשויות כמו במסלולים אחרים. בנוסף, אין צורך בנסיעות לחו"ל. ויש אפשרות לעבור את כל תהליך ההפרייה (בהזרעה או בהפרייה חוץ גופית IVF) בארץ, במימון קופות החולים.

עם זאת, לפני שמתבשמים מהיתרונות הברורים, יש לזכור את הקשיים הפוטנציאליים. ראשית, הבחירה בזהותו של ההורה השני חייבת להיות קפדנית ביותר. בניגוד לזוגיות רומנטית אותה ניתן לפרק, לעולם לא ניתן "להעלים" את האב או האם של ילדך ולכן חשוב שמערכת היחסים תהיה יציבה ומושתתת על כבוד הדדי. כמו כן, יש לזכור כי גידול הילדים מזמין דילמות ערכיות ופסיכולוגיות, וחשוב כי שני השותפים להורות יחלקו ערכים דומים ותפיסת עולם, שבה רב המשותף על המפריד. לכן, הכרחי לקבוע מראש ובאופן מפורט ודקדקני, כיצד מתמודדים עם מקרים שונים שעשויים לצוץ בדרך (כמו למשל, רצון של אחד מההורים לעבור דירה למקום מרוחק).

מסלול זה מורכב עוד יותר עבור זוגות הומו-לסביים שמתקשרים עם אישה או גבר כגורם שלישי להבאת הילדים. מה מקומו של ההורה הלא ביולוגי בתוך המשולש הזה? כיצד נמנעים מלתת לצד השלישי המצטרף להרגיש בחוץ? שאלות אלה ואחרות דורשות תשובות כנות ואמיצות. כחלק מהתהליך לקראת ההחלטה המשותפת, חשוב שההורים המיועדים יערכו דיון מעמיק בכדי למנוע ככל האפשר נקודות חיוך בעתיד ואולי אף יעזרו באיש מקצוע. הניסיון המצטבר מצביע על כך כי כשההתאמה ההורית טובה, נוצרת חוויה נהדרת עבור ההורים וילדיהם, אך כשהבחירה נעשית בחופזה זה עלול להיות סיוט מתמשך.

לסיכום- יתרונות: אידיאלי ליחידים ולחוששים מאבדן חופש, עלויות מינימליות בהשגת ההיריון, נעשה בארץ וללא סיבוכים בירוקרטיים.

חסרונות: סיכון בהתאמה לא טובה בין שני ההורים, מצריך הכנסת אדם נוסף לחיים שאינו בן או בת זוג, מסובך במיוחד לזוגות המתקשרים עם גורם שלישי.

מסלול שני – הורות חד מינית (תרומת זרע, פונדקאות ותרומת ביצית)

מסלול זה, תפס פופלאריות ותאוצה מיוחד בשנים האחרונות, כשנפתחו אפשרויות חדשות מעבר לים, שבעבר נראו מעבר לכל דמיון. בדרך זו, מביאים זוגות הומו לסביים ילדים לעולם באמצעות הפרייה מלאכותית, תוך העזרות בתרומת זרע (במקרה של זוג נשים) או פונדקאות עם תרומת ביצית (במקרה של זוג גברים). עבור זוגות הנשים, זהו מסלול פשוט יותר לעומת הגברים, שכן הפנייה לבנק הזרע יכולה להיעשות בארץ והפריה עצמה מכוסה ע"י סל הבריאות. עבור גברים, המשימה סבוכה הרבה יותר, שכן האפשרות לפונדקאות ותרומת ביצית בארץ אינה חוקית וקיימת רק בחו"ל – בארה"ב ותאילנד. מסלול הפונדקאות, הוא מסלול יקר במיוחד (בין כמה עשרות אלפי דולרים בהודו ועד מעל מאה אלף דולר בארה"ב) ודורש התקשרות עם גורמים שונים, כגון פונדקאית, תורמת ביצית, סוכנות שמסייעת במציאתן וקליניקה שמבצעת הפרייה. לעתים קרובות, התהליך יכול להצליח כבר בניסיון ראשון, אולם בפעמים אחרות יש כישלונות שגוררים אכזבה רבה ועלויות נוספות ובלתי צפויות. כמו כן, חווית ההיריון מתנהלת בשלט רחוק ועובדה זו משפיעה באופן שונה על ההורים המיועדים. חלקם חווים מתח וחרדה רבים יותר, אחרים דווקא רגועים יחסית, אך גם עלולים לחוש ניתוק רגשי. היתרון הגדול במסלול זה טמון בכך שלאחר הלידה אין צורך להתחלק עם גורם חיצוני במשימת ההורות. על כן אופציה זו היא כיום המועדפת במיוחד על ידי זוגות שרוצים להיות הורים בלעדיים, ומסוגלים לעמוד בהוצאות הכלכליות ובמתח הנפשי שכרוך בתהליך. יש לקחת בחשבון כי גם באופציה זו יש מורכבויות להמשך גידול הילדים שיש לקחתן בחשבון, כגון מה וכיצד מספרים לילדים על דרך הבאתם לעולם, איזו משמעות יש לעובדה שרק הורה אחד הינו ההורה הביולוגי, וכו'. בנוסף, צפויה התמודדות בירוקרטית עם רשויות המדינה שעדיין לא גיבשו מדיניות הוגנת וסדורה עם התופעה.

לסיכום: יתרונות: השגת הורות בלעדית ללא הכנסת גורם חיצוני קבוע, אידיאלי לזוגות.

חסרונות: עלויות גבוהות, מכשולים טכניים ובירוקרטיים.

עצוב כי דווקא מסלול שלישי, של אימוץ, שלכאורה יכול היה להיות אידיאלי עבור הומואים ולסביות, כמעט ואינו קיים בארץ. אמנם החלטה של היועץ המשפטי לממשלה הכשירה לפני מספר שנים את דרכם של זוגות חד מיניים לעבור תהליך אימוץ, אך מכשולים בירוקרטיים רבים לאימוץ חד מיני בחו"ל, רשימת המתנה של מספר שנים לאימוץ בארץ, וסיבות נוספות הופכות אופציה ערכית ויפה זו לכמעט בלתי מעשית וחבל.